top of page
תמונת הסופר/תRaphael Kabessa

סינדרום הרוז השביר

מאת בן טרבס | תקראו לזה נאחס, תקראו לזה קללה, תקראו לזה איך שאתם רוצים. בשבילו זה לא משנה, הוא חווה את סרט האימים הזה מחדש, והדבר שהוא אוהב יותר מכל, לשחק כדורסל, שוב נלקח ממנו לתקופה לא ידועה. דריק רוז, השחקן הכה מוכשר הזה, שהגיע מרוקי העונה ל-MVP תוך שנתיים, לא מאמין שזה שוב קרה לו.

ב-2012, במשחק הפליאוף הראשון נגד פילדלפיה, זה קרה בפעם הראשונה. דריק רוז קרע את הרצועה הצולבת בברך שמאל ונזקק לשנה וחצי של שיקום. הוא חזר לשחק בסיומו, רק כדי שבנובמבר 2013 זה יקרה לו בפעם השנייה – קרע במיניסקוס הימני. והנה באה הפעם השלישית משום מקום – לא עוד היאנקות מכאבים על הפרקט אחרי נחיתה לא טובה, לא עוד התנגשות, אלא תחושת כאבים פשוטה בברך באימון של יום שלישי, מה שבהמשך היום התברר כקרע חוזר באותו מיניסקוס ימני.

עצוב.


טים תיבודו, מאמן שיקאגו, עוד חשב שיקבל את רוז בכושר טוב ליום רביעי, אבל אז הגיעה הבשורה המרה – רוז יאלץ לעבור עוד ניתוח לאיחוי הקרע (מה שישבית אותו לתקופה ארוכה יותר), או הסרת המיניקוס לגמרי, מה שיצמצם את זמן ההחלמה הנוכחי, אבל עלול לפגוע בו קשות בהמשך הקריירה.

דווקא בעונה בה נראה היה שדריק רוז עבר וצלח את הפציעות הקשות, המכה שוב נופלת עליו. שיקאגו, שיכולה הייתה בהחלט לאיים על התואר האזורי, תצטרף שוב לאסוף את השברים ולהוציא מעצמה הרבה יותר. באתר BleacherReport.com פורסם גרף ששיקלל את הנקודות פר 100 פוזשנים יותר מהיריבה, עם ובלי דריק רוז במדי שיקאגו. הגרף הצביע על שיפור משמעותי בזמן שבו רוז כן עמד לרשות הבולס.

בפליאוף ההוא ב-2012 נגד פילדלפיה, שיקאגו נכנסה לכאוס והפסידה את הסדרה 4-2 (אחרי שדורגה ראשונה), אבל דווקא את העונה שאחריה, בה דריק רוז לא שיחק בכלל, היא הצליחה לסיים במקום ה-5 במזרח, לעבור בסיבוב הראשון את ברוקלין שסיימה רביעית, ולהיכנע בסופו של דבר למיאמי (שהמשיכה עד הסוף). עונה דווקא לא ראה אם מתחשבים בזה שהכוכב הכי גדול לא שיחק לכל אורכה.

את העונה הזאת החל דריק רוז בצורה מעולה, יחד עם כל שיקאגו. עם 18.4 נקודות בממוצע למשחק ו-5 אסיסטים, נתונים טובים מאוד לעומת העונה שעברה, הוא עזר לשיקאגו לתקוע יתד גבוה בטבלת המזרח – מקום שלישי. למרות שקליבלנד נראית מעולה, טורונטו ו-וושינגטון קשות ואטלנטה אדירה, שיקאגו בהחלט יכולה הייתה להגיע רחוק בעונה הזאת.

כשפאו גאסול נותן את אחת העונות הכי טובות בקריירה, ג'ימי באטלר מוכיח שהוא שחקן אדיר ואפילו טוני סנל וניקולה מירוטיץ' נותנים את שלהם, דריק רוז יכול היה להיות האיש שלוקח את כולם איתו רחוק עד הגמר האזורי. עכשיו, כשעוד פציעה קשה נפלה עליו, שיקאגו תנסה בעיקר לא להיכנס להלם ולהוציא משהו טוב מהעונה הזאת.

מבחינת רוז עצמו, נותר רק לקוות שהוא אכן יחזור לעצמו ויחזור להוביל את שיקאגו. רשימת השחקנים שהפציעות הכריעו אותם היא ארוכה – ברנדון רוי שנתן שנים יפות בפורטלנד ונכנע לבעיות ברכיים, גרג אודן שמעולם לא החל את קריירה בעצם, טרייסי מגריידי שלולא הפציעות יכול היה להיספר יחד עם הגדולים ביותר, מאט הרפרינג הנהדר מיוטה, דואן וואגנר המוכשר שפרש אחרי שלא הצליח להתאושש מניתוח להסרת המעי הגס, סאם בואי, יאו מינג וגראנט היל שאמנם נתנו יותר שנים, אבל גם הם נכנעו לפציעות בסופו של דבר.

הרשימה עוד ארוכה מאוד, קריירה של ספורטאי יכולה להסתיים ברגע או להימשך על פני רגעים ארוכים של סבל עד לפרישה, כמו עוד הרבה שחקני ואנשי NBA ועיתונאים שאיחלו החלמה מהירה לדריק רוז, נאחל לו גם אנחנו.

Comments


bottom of page