סתם יום של חול/אביחי שקד

מאז שחזרתי הביתה, הספקתי להתקלח ולהשיל מעלי שכבה של זיעה דביקה ובטח כמה גרגרי חול. אח"כ החלפתי חול לחתול החדש שלנו, אבל פעמיים נפתח לי הארגז וכל החול עם שאריות של פיפי וקקי נשפכו בסלון. ואז אשתי עשתה לי פרצוף כזה של "מה נסגר איתך??" ואז הסתכלתי עליה בפרצוף כזה של "חזרתי ממשחק לא מוצלח עכשיו רדי לי מהוריד, כי אני אחרי 90 דקות של תורג'מן חלוץ בודד בתוך אצטדיון שהוא בעצם סאונה וריח של זיעה חמוצה בדולבי סראונד ישר לאף". ואז קראתי שרוני לוי מבסוט מזה שלא ספגנו (בבית… מול סכנין…)

באמת שכבר נגמרו המילים כדי לתאר את הגועל שמעוררת בי הקבוצה היקרה שלי בשבועות האחרונים. אם שני ההפסדים הראשונים באו בהפתעה, את התיקו של היום צפיתי מראש. אמנם היתה כאן פגרה בהזמנה שסיפקה לנו מספיק זמן כדי לחזק את הסגל ולהשלים אותו, אבל כשמשהו לא עובד אז הוא לא עובד. מעבר לאחריות הישירה של יעקב שחר על בניית הסגל הכושלת – ואת זה לאף אוהד אסור לשכוח, נראה שרוני לוי "החדש", הרכש "הכי טוב שלנו" הוא לא בדיוק מה שפיללנו.

תעודת הזהות של השחקן (האתר הרשמי)


זה מתחיל עוד בחדר ההלבשה בכל מני סיפורים מוזרים ותאקלים עם שחקנים. עם ותיקים, ועם צעירים. עם מוכשרים ועם כאלה שפחות. אבל נראה שכל המנייירות הזכורות של רוני לוי "הישן", הגיעו גם בדגם המשופר שלו. הוא פשוט מסתכסך ומתחכך בכל דבר אפשרי. וכשמאמן שנכנס ראש בראש עם שני הכוכבים שלו והתוצאה היא שלא הוא ולא הם עוזבים את המועדון אי אפשר לצפות לתוצאה אחרת מאשר חדר הלבשה של כל אחד לעצמו. כי לא יכול להיות שמכבי חיפה, בסגל הקיים ובזה שפתח את העונה לא נמצאת עכשיו עם לפחות, לפחות 6 נקודות. ולא יכול להיות שאנחנו עם 0 שערים ב 270 דקות. זה פשוט לא יכול להיות ולא מתקבל על הדעת ולא משנה בכלל כמה קורות ולכמה מצבים הגענו היום. ולא, זה לא מנחם אותי "היום לפחות לא ספגנו".

ואחרי שרוני לוי פירק לנו את חדר ההלבשה, הוא ממשיך לנהל פינקסנות ומציב כחלוץ בודד בחוד ההתקפה את אחד השחקנים הכי חלשים והכי פחות כשרוניים שדרכו כאן בשנים האחרונות. אלון תורג'מן אולי מחוייב, אולי משקיע, אבל הוא ממש ממש לא חלוץ למכבי חיפה. השם שלו הוא לא פחות מטעות הסטורית, תקלה מופלאה, לופ בלתי סופי בזמן שנועץ אותו לקבוצה כאילו היה איזה חלוץ על עם נגיעה נדירה בכדור ובעיטת פגז. אם החליטו במועדון שאלירן עטר נשאר וממשיכים הלאה, אז הוא צריך לקבל את חהרכב הרבה הרבה לפני מר תורג'מן.

שלא תבינו לא נכון, לא את הכל אפשר לזרוק על אלון תורג'מן. גם העובדה שחן עזרא החסר תכליתיות ולוקה בקבלת החלטות באופן קבוע, הפך להיות כמעט חסין מחילופים, גם היא בעיה לא פשוטה שכל כולה מאמן. החלק הקדמי לחוץ, חסר חוכמה, חסר תחכום והנתונים מדברים בעד עצמם – 270 דקות ללא שער שדה. כן כן, מכבי חיפה של העשיריה על הצהבת, והחמישיות והרביעיות והבליצים וה"גלים גלים" כבשה 0 שערים בשלושה משחקי ליגה מול שלוש הקבוצות החלשות ביותר באותה ליגה.

נמשיך לקישור, ונתחיל מניקולה דריניצ'יץ. כמה חיכינו לו, כמה דיברנו עליו, על הבעיטות, ההגבהות והקילר אינסטינקט שלו. ובכן אמנם מדובר בשחקן זר וצריך לתת לו עוד זמן אבל יותר מדי פעמים במשחק הוא מאבד כדורים, מוסר לא מדוייק ומפסיד תאקלים. וכשזה מגיע משחקן שאמור להיות הקשר האחרוני שלנו (ואני בכלל לא בטוח שזה התפקיד שהוא רגיל לשחק), אז מקבלים שוב פעם בור עמוק בקישור. זה אותו בור שכל כך התרגלנו אליו בשנים האחרונות. וכמובן שהצהוב השני וחסר האחריות שקיבל הוא בדיוק מה שאנחנו לא מצפים משחקן חיזוק זר. לודביק אוברניאק דווקא נתן משחק סולידי עם הבלחות טובות לפרקים. הוא יודע למסור רחוק ומדוייק, יותר תכליתי מראיו אבל כמה וכמה פעמים היה נראה לי שהוא לא ממש איתנו. אולי אם היה מגיע בזמן – קרי, במחנה האימונים הוא כבר היה מחובר יותר לקבוצה. הצלע השלישית של הקישור שלנו – אופיר קריאף נתן משחק טוב. הראה הרבה נחישות ורצון להוכיח לכולם שהוא ראוי לשחק במכבי חיפה.  נכנס לעומק, בעט מרחוק וניסה לעשות כל מה שהוא יכול כדי לשמח אותנו קצת. ובכל זאת, אנחנו נשפוט אותו בעוד כמה שבועות אבל במידה וימשיך ככה נראה שיש מישהו בקישור שאפשר לסמוך עליו.

בחוליית ההגנה סה"כ נראה שהעסק בסדר, חוץ מכמה עניינים עם טאלב. המזל הגדול הוא שבמקרה שלו אני משוכנע שבפיורנטינה יטפלו טוב בחוסר האגרסיביות שלו, הירידה האיטית (כמעט עושה טובה) בחזרה להגנה, הבעיטה החלשה לשער ושאר הליקויים שלו- שיהיה להם המון בהצלחה שם בפיורנטינה.

המשחק עצמו כמו שבטח ראיתם לא התעלה לרמה גבוהה במיוחד. אמנם הקבוצה הגיעה לכמה מצבים שבאמת באמת באמת לא ברור לי איך לא הפכו לשערים, אבל האמרה האלמותית "המזל הולך עם הטובים" כנראה פעלה גם הפעם. גם הלחץ כביכול בתחילת המחצית השניה לא היה כזה שנבע משיטת משחק סדורה אלא בעיקר מכמה דקות של מומנטום שנגרמו די מהר.

באמת שאין לי מושג מה יהיה איתנו בתום שני המשחקים הקרובים. להזכירכם מדובר בב"ש בחוץ בטקס חניכת האצטדיון החדש שלהם, ובצהבת השנואה בבית שבוע לאחר מכן. מדובר בשבועיים שעלולים בקונסטלציה מסויימת לסיים את דרכו של רוני לוי במועדון ובעיקר להכניס אותנו לבור עמוק מאוד מאוד . בקונסטלציה אחרת והזויה הרבה יותר אנחנו עשויים לצאת מהשבועיים האלה עם בטחון וברק בעיניים. התחושה האישית שלי, אחרי החגים לא הולך להיות טוב.

ציונים: סטויקוביץ – 6 משחק סולידי עם כמה הצלות "שגרתיות" משומר – 5 הרס כמה התקפות, בנוהל טאלב – 4 היה חלש מאוד היום וליאנטה – 6 משב רוח מרענן דקל – 6 סה"כ היה יציב עד לפציעה דריניציץ – 4 שיקח את עצמו בידיים, ינואר מתקרב קריאף – 7 המספר על הגב מחייב חביבי לודביג – 5.5 לא בשר ולא חלב, ניתן לו עוד שבוע עזרא – 4.5 זה לא זה ריאן – 5 קצת פחות עם הדריבל תורג'מן – 3 די, מספיק! מחליפים: בניון – 5.5 היה טוב עד שנגמר לו הכוח דגני – 5 עשה את המוטל עליו פלט- 0 הרגשה של דזה וו, אידריסו 2.0

ובנימה קצת יותר אופטמית, שתהיה לכולנו שנה טובה, שנהיה לראש ולזנב ושנדע רק הצלחות ורגעים שמחים ומאושרים עם החבורה הירוקה שלנו.

#מכביחיפה #רונילוי

  • Facebook
  • Instagram
  • YouTube
  • Twitter
לוגו אריה עברית 2020.png

© 2020 עיצוב ובנייה קבסה תקשורת כל הזכויות שמורות   kabessa.co.il

  • Facebook
  • Instagram
  • YouTube
  • LinkedIn Social Icon