עוצרים בירוק

מאת זיו להבי | הפעם על שולחן הניתוחים תעלה מכבי חיפה. למרות הניצחון הדחוק על הפועל עכו, לקבוצה של יעקב שחר יש הרבה מה לשפר. ננסה לראות מה חורק במכונה ואיפה אפשר לתקן

מכבי חיפה פגשה הערב את הפועל עכו באצטדיון השקשוקה בחיפה. המשחק אמנם נגמר ב1-0 ירוק, אבל היכולת הייתה לא משביעה רצון, בלשון המעטה. הנעת הכדור של הירוקים שקופה ומבולגנת, והקבוצה פשוט לא משחקת על היתרונות שלה. עכו עלתה בהרכב שדרש התפוצצות חיפאית, אבל הלחץ מנע מחניכיו של סטנוייביץ' שער מהיר בפתיחה, ומשם זה כבר הרבה יותר קשה. מה זה הרכב שדורש התפוצצות? לעכו יש הרבה אופציות בהתקפה, ולכן חרזי מרכיב הרבה שחקנים התקפיים. זה בא על-חשבון הנעת הכדור.

יובל אבידור, חלוץ במקור, שיחק כמגן ימני. האגף השמאלי הוא החזק יותר התקפית אצל חיפה, ובכל זאת רוב הכדורים לא הלכו לשם. אידריסו הוא החלוץ המוביל של הקבוצה. הוא חלוץ גבוה שצריך לקבל כדורים לנגיעה אחת. במהלך 71 הדקות עד שיצא, הקמרוני לא קיבל מסירה אחת באזור מסוכן או הרמה ברחבה. בקרנות לטובת חיפה היריבות סוגרות אותו עם שלושה שחקנים ולכן הוא לא מצליח להגיע לכדור, אבל במשחק שוטף אין סיכוי שקבוצה תוכל לסגור אותו עם כל-כך הרבה שחקנים.

שוער ענק. צילום: פייסבוק מכבי חיפה.

נחזור לאגף שמאל. חן עזרא, אחד הדריבליסטים הטובים בארץ ובוודאי במכבי חיפה, הוא קיצוני שמאלי. במקום לנצל את מגן הטלאים של עכו (יובל אבידור), סטנוייביץ' בחר לשחק איתו במרכז המגרש במשך מחצית שלמה. כשעזרא כבר עבר שמאלה, הקבוצה לא עבדה מספיק בשבילו. חלק חשוב מדריבל מוצלח הוא אופציות המסירה. לעצור שחקן מכדרר הרבה יותר קל כשברור לך שהוא מנסה לעבור אותך. כשעזרא מכדרר, טוואטחה צריך להגיע ולפתוח אופציית מסירה. אידריסו מחכה ברחבה להגבהה ומיצ'ל צריך להגיע לאמצע כדי לקבל לבעיטה מרחוק. המגן כבר צריך לסגור יותר אופציות, ולכן הדריבל יהיה קל יותר.

סטנוייביץ', לפחות הערב, עלה עם השחקנים החמים שלו. עידן ורד וג'אבר עטא הם מהשחקנים הפחות נוצצים בסגל שלו. הם פתחו את העונה טוב במשחקי גביע הטוטו, ובכל זאת ירדו לספסל. הערב המאמן הסרבי פתח איתם ובא על שכרו. עטא מתפתח להיות קשר אחורי נהדר. הוא זוכה בהרבה כדורים ויודע איך להעביר אותם קדימה בלי להסתבך. חיפה צריכה לשחק עם הילד הזה בהרכב גם מתוך מחשבה לעתיד.

עטא ומיצ'ל, האחד קצת "תוקע" את המשחק, השני פורח. צילום:פייסבוק מכבי חיפה.

המשחק עם פיבוט לוקה גם הוא בחסר. שחקני חיפה צריכים לצפות קצת בצ'לסי, שם ז'וזה מוריניו משחק באופן קבוע עם שחקן פיזי שמוריד כדורים לשחקנים שמגיעים מאחוריו. כשאידריסו עולה מול יריב לנגיחה במרכז המגרש הוא כמעט תמיד זוכה במאבק. שחקני הקישור הירוקים צריכים להתקרב אליו, לזכות בריבאונד וכך להרוויח כדור קרוב לשער היריבה. נכון, בסופו של דבר החילוף של סטנוייביץ' הביא את השער, כשה"פקק" ברחבת עכו נפתח עם יציאתו של אידריסו. למרות הנוכחות הפיזית של החלוץ הירוק, לפעמים הוא יוצר עומס ברחבה וקשה להשיג בה שטחים פנויים. כשאבוחצירא הנייד יותר נכנס, פתאום היה אוויר ברחבה העכואית. השער הוא ניצול יתרונות קלאסי. הכדור הגיע לאלון תורג'מן בעמדה איכותית באגף שמאל (מול אבידור), הקשרים הצטרפו לרחבה ופתאום יש ארבעה שחקני חיפה מול השער. תורג'מן רק צריך לבחור למי למסור.

ניגע קצת בהנעת הכדור. לחיפה יש שתי בעיות, עם שני הזרים שלה: ראיוס ומיצ'ל. על ראיוס אומרים שהוא "נעלם" במשחקים מול הגדולות. זה קורה בגלל שהוא נמנע מלקחת את הכדור. הקשר הספרדי מתחבא 40 מ' משער היריבה, ושם הוא מקבל שמירה אישית של קשר אחורי. מול קבוצות חלשות ראיוס עוד יכול לברוח מהשמירה, אבל מול קבוצה איכותית יותר הוא "נחנק". הוא צריך לבוא לידי ביטוי ולקחת את הכדור מהקשרים האחוריים.

מיצ'ל גם הוא תוקע את הנעת הכדור. בחיפה עמוסת הפליימייקרים, תמיד יש תחושה כאילו השחקנים היצירתיים לא נוגעים מספיק בכדור. מיצ'ל הוא עוד שחקן שאוהב להחזיק בכדור, ולוקח לשחקנים ההתקפיים יותר "זמן כדור" יקר. הקשר האחורי שחיפה צריכה הוא שחקן הגנתי שמרוויח עוד כדורים ונותן אותם לשחקני ההתקפה, ולא אחד שמבזבז את הכדורים שכבר מושגים.

לא מנצל את היתרונות של קבוצתו. צילום: פייסבוק מכבי חיפה.

לסיום, חוליית ההגנה. אני באמת לא חושב שההגנה של החיפאים רעה כל-כך. סטויקוביץ' פנטסטי, אחד השוערים הגדולים שהיו כאן בעשור האחרון, ודקל קינן בלם מעולה עם חסרונות, אבל מעולה. השניים פשוט צריכים לחפות על כמות טעויות לא הגיונית מצד שאר שחקני ההגנה. טוואטחה ומשומר הם שני מגנים שלא מפורסמים בזכות ההגנה שלהם, ואוראל דגני הוא בלם ליגה טוב, אבל מאוד לא יציב. ביחס למגבלות האלה, הירוקים דווקא לא סופגים כל-כך הרבה. הבעיה היא שהם לא מבקיעים מספיק.

מכבי חיפה צריכה לעשות חושבים. למרות הפנטזיות של ההנהלה הירוקה, ינואר הוא חלון קשה והשחקנים שבד"כ זמינים בתקופה הזאת הם או פצועים או שחקנים שלא בכושר. לא בטוח שחיפה תמצא את מה שהיא מחפשת. לכן לדעתי צריך לבנות את שיטת המשחק למרות המגבלות, לנסות להחביא אותם ולנצל את היתרונות הרבים בחלק הקדמי. הרבה מהיכולות שייך לביטחון נמוך, והעלאה שלו היא צעד ראשון. לשאלה מה יקרה כשיוסי בניון יחזור לשחק נמנעתי מלהתייחס, כי הוא פשוט לא יחזור. אז הוא יחלים וישחק שני משחקים, ואולי אפילו יכבוש שער גדול. אבל הבנאדם פצוע כרוני, וזה מובן בהתחשב בגילו ובקריירה המפוארת והאינטנסיבית שעבר. מוטב ליעקב שחר לא לבנות יותר מדי על חזרתו של הילד מדימונה.

* מתוך בלוג הפייסבוק – נתחזק בינואר