top of page

על סף התרסקות

מאת טל גורן| מכבי חיפה בדרך לאבד את השם והמסורת שלה.

ביום שני סיימה מכבי חיפה עוד עונה מאכזבת מבחינתה, בהפסד נוסף לכבשה השחורה שלה העונה מכבי פ"ת. שוב הירוקים לא הצליחו לנצח ואפילו לא לכבוש מול קבוצתו האמביציוזית של רן בן שמעון. שוב הירוקים סיימו עוד עונה של כלום, אפילו בלי הכרטיס לאירופה. הכישלון הזה של הירוקים לא התחיל רק העונה. המועדון הזה נמצא בגרף מתמיד של ירידה לאורך 4 השנים האחרונות, כאשר כל עונה לקבוצה יש רק כיוון אחד והוא כלפי מטה.

מכבי חיפה כיום היא קבוצה חסרת דרך, חסרת מעוף, חסרת יצירתיות, אבל הכי חשוב חסרת הישגיות וחסרת תחרותיות. לכישלון כמו שאומרים יש אבות רבים, אבל בראשם נמצא הבעלים, יעקב שחר. נשיא המועדון, שרכש אותו ב-1992 והציב סטנדרטים אחרים ממה שבארץ היו רגילים אליו, הוא גם זה שמוליך את המועדון כלפי מטה.

בתקופות הזוהר של המועדון אמרו ובצדק שמכבי חיפה מתנהלת כמו אירופה, אך בשנים האחרונות נכנסה ההתנהלות המזרח תיכונית גם למועדון הזוהר של הכדורגל הישראלי. אומרים שגולדהאר וג'ורדי קרויף עושים בשנים האחרונות ליעקב שחר בית ספר,אבל המספרים מראים דברים שונים לחלוטין. מכבי חיפה נמצאת בירידה מתמדת מאז 2006.

צילום: מכבי חיפה דף הפייסבוק הרשמי.


הנה לפניכם כמה עובדות: מכבי חיפה זכתה בין 2001-2006 ב-5 אליפויות. בין 2006 לשנה הנוכחית זכו הירוקים ב-2 אליפויות. על גביעים כמובן אין מה לדבר, משום שהירוקים זכו לאחרונה רק ב-1998. במהלך 9 השנים האחרונות הקבוצה סיימה 6 עונות במקום החמישי וכלל לא שיחקה באירופה. דבר זה מראה כמובן על ירידה מתמדת בהישגיות של המועדון ב-9 השנים האחרונות, לעומת 5 השנים שקדמו להן.

יש שיגידו שזהו תהליך טבעי של מועדון, אבל משום מה זה נראה הרבה יותר מכך. מבחינתי מכבי חיפה היא המנצ'סטר יונייטד של ישראל, אבל ב-4 שהנים האחרונות היא מתנהלת יותר כמו ה"עגלאקטיקוס" של לוני במכבי ת"א. רבים שואלים וחוששים מה יהיה ביום שאחרי שחר, השנים האחרונות מראוות שגם הבעלים בעצמו לא יודע כ"כ מה לעשות.

השנים שבהן הוא שלט בכדורגל הישראלי והיה המחליט הבלעדי חלפו מהעולם והן שיטות מיושנות ביחס להווה הנוכחי. כיום נכנסו לענף גורמים מקצועיים שהם המחליטים והם השיטות המודרניות ביותר בניהול מועדון כדורגל. יעקב שחר כיום מוביל את המועדון כלפי מטה בהחלטות היחיד השגויות שלו. מה שהוא בנה לפני 20 שנה, כיום הוא הורס במו ידיו, ועדיין לא דיברתי על ההישגים והניקוד של הקבוצה באירופה שנעלמו כלא היו.

הבעיה היותר גדולה היא שהוא עדיין לא הפנים את השינויים בעידן הכדורגל המודרני. השנה הבאה וזו לא הקלישאה תהיה השנה הקריטית בעתיד המועדון. עונה כמו הנוכחית וכמו 3 הקודמות לפניה לא יעברו בשלום אצל הקהל, שמילא כל פינה באצטדיון סמי עופר החדש. למועדון יש את כל החבילה כדי לזהור ולזרוח שוב על פני הכדורגל הישראלי, ש קהל ענק, יש מתקן חדיש, יש מחלקת נוער מציינת ויש תקציב גדול.

מה שצריך זה רק קבלת החלטות נכונה ושילוב עם המודרניזציה. אם זו הייתה שירת הברבור של המועדון ושל שחר? רק ימים יגידו…

כותב הטור הינו תלמיד במכללת "ספורט פאנל" בניהולו המקצועי של נדב יעקבי.

Comentários


bottom of page