מאת איתי ששל | אני לא יודע איך זה יגמר, אבל זה היה ערב מעורר השראה, ערב שפצה על שנים של אכזבות, ערב כחול עמוק
זה היה ערב בו אדם אחד אמיץ ומושמץ עמד בלחץ הסביבתי, הלך בעקבות ליבו וזכה בכל הקופה. זה היה הערב בו אדם אחר, מושמץ לא פחות, הבהיר למדינה שלמה סופית את מה שמאות מיליוני רוסים כבר הבינו מזמן. זה היה הערב בו הכוכב מעורר המחלוקת, הוכיח נאתכו שהוא בראש ובראשונה הכוכב הבלתי מעורער, המאסטרו רקד על הדשא בפריים טיים. והרוצח השקט היה שם כהרגלו על מנת לנעוץ את המסמר השני ברגע המתאים.
גאווה בכחול לבן. צילום אתר ההתאחדות.
אך עם כל הכבוד לאלו, מעל הכל זה היה הערב בה חזרה אלינו הגאווה והתקווה, אל מול תאטרון החלומות, גרסת ארץ הקודש. הרבה עסקו השבוע בעמדת הקשר הימני של הנבחרת. סיפרו לנו שרפאלוב בכושר נהדר(וזה נכון), סיפרו לנו כמה בוזגלו מסוכן(והוא אכן כזה) ובעיקר המעיטו בערכו של גילי ורמוט.
הברומטר של הפועל תל אביב אולי מעט פחות מהיר מבעבר אך הוא חכם מאי פעם, עבר שחקנים מתי שרק רצה ויצר מצבים אמיתיים לעצמו ולחברים שלו. נדמה כי הסיטואציה שנוצרה סביבו העונה בהפועל תל אביב, ומעמדו כאחד משלושת השחקנים הטובים בליגה, גורמת לו להרגיש בטוח ביכולותיו ולהיות לראשונה גורם משמעותי גם בנבחרת.
שרק נמשיך לחגוג. צילום: אתר ההתאחדות.
את ורמוט מקיפים הפרטנרים לשעבר, כל אחד מתקופה אחרת בקריירה. לצידו ערן זהבי, שאחרי שבועיים לא קלים השתיק את המפקפקים כמו שעשה בערך מאז שעלה לראשונה על מגרש כדורגל, עם עוד הופעה לפנתיאון במאני טיים, ובחוד חברו, עומר דמארי שממשיך לנפק מספרים משחק אחר משחק וכלל לא משנה מה צבע החולצה שהוא לובש, ומאחוריו ביברס נאתכו שהיה בכל מקום על המגרש, הן התקפית והן הגנתית, ניהל את המשחק בצורה נפלאה וגרם להרבה פרשנים לאכול את הכובע ולחדול מלבקר את הופעותיו במדים הלאומיים לפחות עד חודש מרץ.
השתיק המון מבקרים, זהבי. צילום: אתר ההתאחדות.
אין ספק כי העדרותם של אדין דז'קו ואיבישביץ' מחוד הנבחרת הבוסנית, הפכה את הקערה על פיה ונתנה לנבחרת של גוטמן אפשרות ללחוץ, ולהתקיף בצורה הרבה יותר אגרסיבית, ועל אף האופוריה העוטפת את הנבחרת צריך לזכור כי שחקני ההגנה חייבים תודה גדולה לשוער שלהם, שממשיך להקרין ביטחון יוצא דופן ומספק את הסחורה בדקות הקריטיות בצורה מרשימה. אני לא יודע איך זה יגמר, אבל בערב אחד קסום בחיפה סוף סוף שבענו נחת מהנבחרת שלנו, ובמציאות שלנו גם זה משהו. תשאלו את ביבי.
Comments