מאת טל גורן | בימים האחרונים מאז הניצחון הגדול של הנבחרת על בוסניה, אנו עדים להתלהבות רבה שלא זוכרים כמוהה כבר הרבה מאד שנים – מאז אותה עליה היסטוריה למונדיאל במקסיקו 1970
נכון, צריך לפרגן למאמן אלי גוטמן על ההכנה, ולנבחרת על צורת המשחק ועל העמידה הטקטיקה הנהדרת באותו ערב גדול סמי עופר. כנראה הנבחרת גם נתנה את המשחק הכי גדול שלה מאז אותו 5 -0 מפורסם על אוסטריה מלפני 15 שנה.
אולם גם הנצחון הזה ו – 9 הנקודות מ – 3 המשחקים הראשונים במוקדמות לא מבטיחים דבר, למעשה הם אפילו לא מבטיחים את המקום ה – 3 שמוליך לפלייאוף. בשביל להגשים את החלום הגדול ולהעפיל לראשונה בהיסטוריה ליורו, צריך יותר מניצחון אחד – צריך המשכיות.
ראוי לכל המחמאות, אלי גוטמן. צילום: פייסבוק ההתאחדות.
בחודש מרץ, יגיעו לארץ נבחרות ווילס ובלגיה, למשחקים שכנראה יהיו להם השפעה מכרעת על גורל הבית. אם לא ננצח את 2 המשחקים האלה כבר לא יזכרו את הנצחון הגדול על הבוסנים. נראה שלנו כישראלים יש את העניין של לצאת מפרופורציות, כל ניצחון בעננים וכל הפסד אנחנו עם הראש באדמה.
לכן, צריך להבין שתמיד צריך לדבוק במטרה. אם נדע להמשיך לא להסתנוור ונדע להוציא את היכולת ולהביא עוד משחקים כאלה, כך נוכל לראות יותר את צרפת באופק.
Comments