פשוט דוחא

מאת לוי רובי | חוויות מהביקור באצטדיון דוחא – סכנין, קצת רומנטיקה מקומית, והרבה אכזבה ממתקן שמייצג הרבה יותר מקבוצת כדורגל

הייתי בדוחא. שובל קליפות גרעינים ליווה את דרכי אל עבר המגרש, איתו מוכרי בייגלה, וסתם עוברים ושבים. חלקם עוטים כאפייה לראשם וחלקם לא. אבני החומה התוחמים את האצטדיון מתפוררים כאילו עומדים שם כבר 50 שנה לפחות, צבעם דהוי. לא מתקבל על הדעת שהאצטדיון המתואר נבנה בשנת 2005 ועבר שיפוץ מאסיבי והרחבה בשנת 2009.

בכניסה למגרש קיבלו את פני סדרנים חייכנים, עם רצון עז לעזור לי להיכנס למגרש, זאת משום שהגוף ששלח אותי לסקר עבורו את המשחק טעה בשם שלי. תוך דקות אחדות מונדר האדיב הגיע וסידר הכול. הלוואי שהאצטדיון היה נראה כמו הרצון של הסובבים לעזור. נכנסתי לדוחא. שנים שלא הייתי בו. האמת? ציפיתי להרבה יותר, קיבלתי הרבה הרבה פחות. כר הדשא צהבהב, הכסאות בלויים ולא ראויים, כמה ילדים מפארים את היציע שהתיימר להיות "הכבוד", קושרים לכיסאות המתפוררים כריות ישיבה בצבע אדום כהה.

יציע העיתונאים ה"מפואר" בדוחא.

יציע העיתונאים נראה כמו מקום שכוח אל שהוזנח והוזנח והוזנח. על הדשא קבוצה של שחקנים שמחים, רעבים וצעירים, קבוצה הראויה להרבה יותר ממה שדוחא מספק להם.ביציעים. הקהל המעודד מעשן רוב הזמן. רק חסר לי שם פקח שייתן דוחות לאלה שלא מעשנים. גם לקהל הזה מגיע הרבה יותר ממה שנותן להם דוחא. קשה שלא לתהות איך בסכנין מקבלים את האצטדיון הלא ראוי הזה בכזו שלוות נפש.

נכון, אני יודע. סכנין זה לא המגרש היחיד שהוא לא ראוי בליגת העל, אבל לא יתכן שקבוצה שתרצו או לא, מייצגת מגזר שלם, יכולה להשלים עם מתקן שכזה. הרי כל המגזר הערבי עומד מאחורי הקבוצה הזאת, היא מייצגת הרבה יותר מקבוצת כדורגל. על כן, בלתי-אפשרי שלא להבין מי מאפשר את ההחלטות בסכנין בכל האמור למתקן. איך קורה שמגרש שהושקע בו רבות רק לפני חמש שנים, הפך להיות מתקן כל כך גרוע. האנשים האחראים על כך צריכים לתת את הדין. לא ראוי, לא יפה, פשוט- דוחא.