top of page

ראש לשועלים

תמונת הסופר/ת: Raphael KabessaRaphael Kabessa

מאת: מאור לוי |48 שעות עברו מהרגע שבו אדן הזאר נעץ את הכדור בחיבורי השער של הוגו לוריס ונתן את האות לפתיחת השמפניות של שחקני ואוהדי לסטר סיטי, אותה קבוצה שבדיוק לפני שנה ניצלה במחזור האחרון מירידה לליגת המשנה.

בהגדה של פסח נאמר ש"כל אדם חייב לראות את עצמו כאילו יצא ממצרים", לכאורה הפסוק הזה מתגמד לעומת הסנסציה שפקדה את הכדורגל הבריטי העונה.

אפשר להגיד רבות על העונה הספקטקולרית של החבורה הכחולה ממרכז אנגליה. מי שהיו בשנים האחרונות "זנב לאריות" והעונה הפכו ל"ראש לשועלים" בדיוק כמו הכינוי של הקבוצה. אין ספק שזכינו, אנחנו אוהבי הספורט, ובפרט הכדורגל, לזכות בחוויה שמתרחשת פעם בעשרות שנים (אם בכלל) ובחוויה שנספר עליה לדורות הבאים.

אז ברשותכם לפני שנשבח עוד את לסטר נחזור כמה שנים אחורה בזמן אל עונת 2011-12 . ג'יימי ורדי (29) שחקן אלמוני וחצי מקצועני שיחק בקבוצת "פלייטוד טאון" מהליגה החמישית באנגליה, קבוצה שכנראה אפילו לא מעט חובבי כדורגל באנגליה לא שמעו עליה וסיים בה כמלך השערים של הליגה החובבנית.

בסיומה של אותה העונה לסטר סיטי קבוצה טיפוסית מליגת המשנה רכשה את ורדי בסכום שיא של 1.7 מיליון דולר, כעבור שתי עונות הקבוצה עלתה לפרמייר ליג וכאמור השאר והשער כבר היסטוריה.

אבל לא רק הוא, קחו לדוגמא את ריאד מאחרז האלג'יראי, מי שלימים ייבחר כ"שחקן העונה באנגליה", תואר שאין אפילו לסופר-סטארים כמו דרוגבה ויאיא טורה. מאחרז נרכש בתחילת העונה מ"לה האבר", קבוצה קטנה בליגה השנייה בצרפת בתמורה לסכום "עצום" של חצי מיליון יורו (לשם השוואה בן רייכרט נרכש באותו זמן בדיוק ע"י הפועל תל אביב בפי שניים מהסכום שלו). כמובן שלא נשכח את שאר גיבורי האליפות כמו אינלר השוויצרי שבנאפולי לא רצו, ואת רוברט ה'ות הבלם הגרמני שעבר כל כך הרבה קבוצות תחתית בליגה הראשונה, וכמובן את קספר שמייכל, בנו של שוער העבר האגדי מייקל שמייכל שכנראה כבר לא יגיע להשגים נוספים אדירים כמו שהגיע אביו אבל אין לדעת.

ואם אתם רוצים את הדבר הכי מדהים שאתם יכולים לחשוב אז קבלו בברכה את מיסטר קלאודיו ראניירי. המאמן האיטלקי המבוגר שלא זכה באליפות ונחשב לאחד המאמנים הלוזרים ביבשת, האיטלקי שעד לפני שנה הפסיד בבית לאיי פארו כאשר אימן את נבחרת יוון במוקדמות יורו 2016 , בוודאי לא האמין שכמה חודשים אחרי הוא ינצח את אריות הכדורגל האנגלי.

כל הדברים הללו שהוזכרו רק מעצימים את ההישג הבלתי נתפס של השועלים שתקציבם העונה היה הנמוך מבין כל קבוצות הפרמייר ליג אבל מסתבר שכמו שקורה גם באתלטיקו מדריד של סימאונה- דברים כמו משחק לחימה וכולם בשביל אחד לפעמים גובר גם על כל הון שיש בעולם.

אז עד העונה הבאה שלסטר תשחק בליגת האלופות נחכה ונסתקרן לראות איך הפרוייקט המופלא הזה של ראניירי יימשך. האם לסטר תפעיל את קסמיה גם בזירה האירופית ותמשיך לשובב את לבבנו שוב בליגה האנגלית או שדווקא תחזור לקדמותה ותאבק על מקום בליגה לעונה שאחריה (אחרי הכל זאת הייתה המטרה שלה לפני תחילת העונה).

כותב הטור הינו תלמיד במכללת "ספורט פאנל" בניהולו המקצועי של נדב יעקבי.

Comments


bottom of page