של מי יותר גדול?

מאת רובי לוי | אז מה ניצחון גדול יותר זה מול בוסניה או ההוא מול אוסטריה, איזה נבחרת טובה יותר של שלמה או של אלי – סוגרים את פסטיבל בוסניה

רבים עושים השוואה בין הניצחון הגדול של נבחרת ישראל מול בוסניה, לזה של נבחרת ישראל על אוסטריה. קשה להשוות בין שני המשחקים האלו אך אין ספק שלמשחק מול אוסטריה ב99 היו הרבה יותר משמעויות ישירות והוא למעשה הוביל אותנו לשלב הפלייאוף מול דנמרק, על אף ההפסד בדרך לקפריסין.

15 שנים מפרידות בין שני המשחקים הללו, 15 שנים שבהם הכדורגל די התקדם ודי השתנה, על הקווים למשל עומד אלי גוטמן שהוא מאמן טקטיקן, מאמן עם תוכנית משחק מוגדרת, מאמן שקדן ויסודי, לעומת שלמה שרף שעמד על הקווים מול אוסטריה ב99 שהיה מאמן הרבה יותר אמוציונלי, עם פחות דגש בקטע הטקטי, מאמן שמעורר מוטיבציה אצל שחקניו, בהחלט מאמן מהאסכולה הישנה והטובה.

בלתי נשכח, אייל ברקוביץ.

אם נסתכל על איכות היריבה, הרי שאוסטריה ובוסניה נבחרות די דומות ושוות בחוזקן, בבוסניה זהו אנדראס הרצוג ששיחק באותה התקופה בורדר ברמן ומאידך זהו מירלם פאיניץ' המככב ברומא בימים אלו, לכן ההשוואה קשה, ואי אפשר לקבוע בנחרצות איזה משחק הוא הגדול ביותר, אבל בהתחשב בנסיבות ובגלל חשיבות המשחק נגד אוסטריה, נראה שזהו עדיין הניצחון הגדול שהושג אי פעם על ידי נבחרת ישראל, לפחות על אדמת הקודש – ניצחון לנבחרת של 99.

השוואה הבאה והמתבקשת היא, איזה שחקנים מהנבחרת של 99 וזו של היום מרכיבה את הנבחרת החזקה ביותר ואם תרצו, מי משחקני הנבחרת הנוכחים היו יכולים להשתלב בנחרת ישראל של 99, רמז – לא הרבה.

אם נסקור את הנבחרת של 99 נמצא שיש בכל עמדה שחקן מוביל בקבוצתו.

ניר דוידוביץ' שוער מכבי חיפה, אלון חרזי מגן מכבי חיפה, אמיר שלח בלם מכבי תל אביב, אריק בנאדו בלם מכבי חיפה, נג'ואן גרייב מגן הפועל חיפה, טל בנין קשר ברשיה, יוסי אבוקסיס קשר בית"ר י-ם, אלון חזן קשר מכבי חיפה, חיים רביבו קשר סלטה ויגו, אייל ברקוביץ ווסטהאם, אלון מזרחי חלוץ ניס.

על פניו ליגיונרים ששיחקו ב99 דומים לאלו ששיחקו מול בוסניה, בנבחרת של שרף היו אלה, רביבו (סלטה ויגו), אייל ברקוביץ'(ווסטהאם) גם מזרחי "קרע" רשתות בליגה הצרפתית ה-3 ואילו גרייב התקרב לאסטון וילה, בדומה לחבריהם נאתכו, דמארי ובן חיים הם הליגיונרים שפתחו בהרכב מול בוסניה, אך גם הפעם הליגיונרים של 99 עולים על אלה של הנבחרת הנוכחית. רביבו שחקן הרכב קבוע ומצטיין בסלטה ויגו, ברקוביץ' שחקן מוביל בפרמייר ליג לעומתם היחידי שבאמת נחשב ליגיוניר בכיר בליגה חזקה זהו ביבראס נאתכו, ניצחון לנבחרת של 99.

הכי גדול בהיסטוריה? לא. צילום: פייסבוק ההתאחדות.

אז בואו נראה מי באמת השחקנים שמשחקים כיום והיו יכולים להשתלב בנבחרת שהביסה את אוסטריה.

בעמדת השוער ההשוואה די ברורה, אולי למרציאנו נכונים עוד ימים גדולים בנבחרת אבל כרגע דוידוביץ' עולה עליו בכמה דרגות, מגנים העקב אכילס של הכדורגל הישראלי, אם תרצו מאז פרישתם של הצמד גרייב את חרזי, מבלי לפגוע בעוד כמה מגינים גדולים בדרך, התשובה ברורה, גרייב וחרזי עדיפים על בן הרוש ומשומר, בלמים בנאדו הוא באנקר גם היום יש לו מקום בסגל המורחב של נבחרת ישראל, על אמיר שלח יש ספקות ואני דווקא חושב שטל בן – חיים עדיף עליו, נכון טיבי גם בכושר מצויין אך כשמסתכלים על המכלול של השחקן מגלים שחקן שמשחק בליגה בכירה, עם עבר בליגות בכירות וותק הוא עובר את טיבי בנקודות.

קישור, גם פה הנבחרת של שלמה שרף שולטת, במרכז הקישור אין ספק שבנין עדיף על ייני, בנין עם עבר בליגה האיטלקית הרבה יותר מעורב במשחק ההתקפה לעומת ייני שמשחק מאין בלם שלישי, בין הבלמים לקישור האחורי, יוסי אבוקסיס הוא קשר מצוין אבל לנאתכו יש איכויות משחק שחסרות לאבוקסיס היותר סטטי לעומתו, נאתכו קשר שטס מרחבה לרחבה יכול מסירה פנטסטית, נאתכו בגדול.

כנפיים אלון חזן בצד ימין קשר אגף קלאסי, ריצה מהירה עם הכדור הגבהות מדויקות אבל אני בחרתי לשים מולו את ערן זהבי, שיכול לשחק גם באגף בצורה נפלאה אחרי הכל במרכז המגרש עומד המאסטרו משם גם שופל לא יכול להזיז אותו, זהבי הרבה יותר טכני מחזן, יודע להשתחרר משחקן באחד על אחד ובעיקר תנועה מצוינת ללא כדור, אני בוחר זהבי.

הרכב נבחרת ישראל שנת 99 ו-2014.

בשאר העמדות התחרות קשה ומטיבה עם הנבחרת של שלמה שרף, אם ניקח כל שחקן מהנבחרת הנוכחית זו של גוטמן, להשוואה מול אייל ברקוביץ' הרי שאף אחד באמת לא יכול להתמודד מולו, לטעמי עדיין לא נולד שחקן ישראלי שכזה גם לא יוסי בניון – לכן הוא באנקר בהרכב. אגף שמאל של רביבו זה אגף פעלתן, הגבהות מדויקות, המון בעיטות, מרבה לסכן את השער, טל בן חיים אולי בזמן אחר בעוד כמה שנים יהווה איום על העמדה של חיים – לא היום.

חוליית החוד עומר דמארי מול אלון מזרחי, מלך שערי הליגה בכל הזמנים, חלוץ שעושה שער מכל חצי מצב, דמארי כמו במקרה של טב"ח צריך לחכות כמה שנים ולהתקדם על מנת לאיים על מקומו של אלון מזרחי – שיחכה.

פסטיבל בוסניה די מאחורינו, היה כיף אקסטזה אדירה, 15 שנה שחיכינו לדבר הזה, אבל מה שהיה לפני 15 שנה היה גדול יותר – מסתבר.