1/5

תפנימו / דניאל דותן

מאת: דניאל דותן

45 דקות, לא כולל תוספת זמן. זה כל הזמן שלקח לסיר הלחץ שנקרא מכבי חיפה להתפוצץ העונה. נראה כאילו מישהו לקח את הסיפור הקבוע מהשנים האחרונות, והריץ אותו בהילוך מהיר. שחקנים מוכשרים-מאמן חדש-קהל גדול-מלא ציפיות-רגליים כבדות-קבוצה קפואה-החמצה קטנה-אולי עכשיו נשתחרר?-גול לקבוצה הנגדית-עצבים-שחקנים שרוצים לפצות-עצבים-לחץ- חוטפים עוד אחד-לחץ-שריקות בוז-מאמן כועס-גול שלישי מכלום-שחר מתפוצץ-זעזוע-שחרורי שחקנים.

הקיץ הבא כבר פה, והפעם אפילו לפני שהקיץ הזה הספיק ללכת. חשוב להקדים ולומר – העונה של מכבי חיפה בטח לא גמורה. אבל הסיפור כבר די דומה. לשאלה "למה זה קורה לנו?" יש כמות תשובות כמספר האוהדים של מכבי חיפה. רובן מתרכזות בשחקנים כאלה ואחרים, במערך, במאמן, או ברכש. אני שומע עוד ועוד טענות והשגות והצעות. אבל זה לא מספיק. כל כך הרבה שחקנים ומאמנים עברו פה, חמש שנים ארוכות, וזה לא מסביר את הסיפור הגדול.

אני מבקש להסתכל על הסיפור הזה מגבוה, גם דרך הטענות שמעלים פרשנים ואוהדים בשנים האלה, וגם להציע פרשנות משלי.

היעדר מנהל מקצועי או: "אין מספיק רכש, יש יותר מדי רכש! תעלו עם הנוער! השקעה לטווח ארוך! קצר! בינוני!"

הטענה הזו, שמשמיעים אוהדים ופרשנים רבים, מתבססת בעיקר על ההשוואה למכבי ת״א של ג'ורדי קרויף, שמנוהלת ומתנהלת ברמה מקצועית גבוהה מהרבה ממכבי חיפה. קרויף מב