תרגיל ביחצנות – בניון

מאת רז נבון | על כישלון ידוע מראש, על יוסי בניון

בתאריך ה4.6.2014 איפשהו בסביבות אחר הצהריים, קרתה רעידת אדמה בספורט הישראלי, ובמיוחד באזור חיוג 04. יוסי בניון סיכם לשנתיים במכבי חיפה.

התקשורת חגגה, האוהדים הציפו את הרשתות החברתיות והחלו להסתער על המנויים לאצטדיון החדש. "יוסי חזר הביתה" חגגו הירוקים כאילו הרגע זכו בלוטו.

רק שחלק מהאנשים שכחו דבר אחד פשוט: יוסי בניון כבר נמצא הרבה מעבר לשיאו. והיום אחרי סיבוב וקצת אפשר כבר לקבוע- בניון הוא הצלחה אדירה כיחצן, אבל לא כשחקן ומכבי חיפה היא הצלחה שיווקית, אבל כשלון חרוץ מבחינה מקצועית.

במועדון הירוק לא חיפשו בקיץ "רני רהב" שיעזור למלא את האצטדיון, הם רצו להחזיר עטרה ליושנה, אחרי שלוש שנים שחונות ולקחת שוב את האליפות מהיריבה הצהובה שבשנתיים האחרונות חוגגת על חשבונם. לשם כך הועדף "הבן האובד" המזדקן על פני שחקנים בכושר טוב ממנו, כמו למשל ורמוט שהיה על המדף כל הקיץ.

בפועל, יוסי לא תורם כמעט דבר למכבי חיפה, הוא רוב הזמן פצוע, נפצע וחוזר ועוד פעם נפצע, נופל ועוד פעם קם ולא מצליח מתחילת העונה להיכנס לכושר משחק.

הטענה המצחיקה שנוכחותו על המגרש משפרת את השחקנים ומשדרגת את הקבוצה היא קשקוש מוחלט, ואם היה בה שמץ של אמת אז גם מארדונה הגדול היה ממשיך לשחק בנבחרת ארגנטינה עד גיל 45 ועם 45 קילו משקל עודף.

בלי יכולת על הדשא, המנהיגות של בניון שווה כקליפת השום, ובטח לא מצדיקה את הצ'ק השמן שהוא מקבל מיענק'לה כל עשירי לחודש.

כדי להשיג את המטרה האמיתית, אליפות, מכבי חיפה הייתה צריכה לשים את הז'יטונים על שחקן שישנה את הקבוצה, שיסחב אותה על הגב לאורך העונה, כזה שיכול להכריע משחק בפעולה אחת, ע"ע בוזגלו בבאר שבע או זהבי במכבי ת"א.

אחד כזה היה תורם לה הרבה יותר מאצטדיון יוקרתי, או 20 אלף אוהדים נוספים, כי הירוקים "השרופים" מעדיפים אליפות בקרית אליעזר המנוכר, מאשר מקום רביעי בסמי עופר המפואר.ועם כל הכבוד למנויים, לגעגועים, לסמל ולנוסטלגיה, יוסי בניון בגילו המתקדם, הוא פשוט לא האיש שיכול לשנות את מכבי חיפה. גילי ורמוט אולי כן.

#בניוןמכביחיפה