בית המגזין העשבים והשוטים / יוסי יוסף

העשבים והשוטים / יוסי יוסף

באמת תודה. תודה למדינה, להתאחדות, לשדרים, לפרשנים ומעל הכל – לשחקני הנבחרת המובחרים, שמכתתים רגליהם מדי קמפיין עד לבירת הצפון, כדי לענג אותנו מפרי יצירתם וחדוות משחקם. אחרי 66 שנים בהן אצטדיוני המרכז המפוארים אירחו את משחקי הנבחרת, הגעתם הנה, למשכננו הקט והצנוע. ואיך שאתם סובלים, וואה וואה – מַרְבּוּנִים. מסתבר, שלובשי המדים הכחולים-לבנים מתלוננים על ניחוס ואי נוחות מהמתקן המוזהב מאז המשחק נגד בוסניה, הקפטן לשעבר והלפני שעבר חשים נעלבים, מערכות הטלוויזיה נאלצות לצאת מוקדם עם ציי השידור וצלחות הלווין ולחזור מאוחר לבסיסי האם, והפרשן האינטראקטיבי, שוער הנבחרת לשעבר והפטרון התורן, מר בוני גינצבורג, דורש להעביר את המשחקים מחיפה, אחרי התקרית המבישה בה העיף סמל הדוגמה והנאמנות, ערן זהבי, את סרט הקפטן לאלף עזאזל. מה שנקרא חינוך פריפריאלי-קולקטיבי. תענוג.

גם אם לכאורה, בטעות, באופן מקרי או מכוון, היו אלה האוהדים של הקבוצה שאני אוהד, הרוב ששרק בוז לליגיונר בסין – תתמודדו. תתחילו להתמודד כמו שלא הצלחתם למנוע קריאות גזענית בטדי במשחקי הנבחרת כלפי השחקנים הערבים, או קריאות עתידיות כנגד אותו צמד חמד שחש פגוע משריקות בוז, במידה ומשחקי הנבחרת ישוחקו בטרנר. אני בטוח שגם שם הם לא יתקבלו בתופים וסוכריות בר מצווה. אל תעשו את המעשה המתנשא והנפשע של הכללה וזריקת אחריות. ההפך, אתם צריכים להגיד תודה לאותם אוהדים ואוהדות שמקפיצים את אחוזי ההגעה למגרשים, בבית ובחוץ במאות אחוזים מדי שבת בליגה.

אחרי שתתמודדו עם סוגי קהלים שונים שחיים, אוהדים ומפרנסים את כל מי שעוסק בכדורגל, תסתכלו החוצה ותגלו שלא אנחנו המצאנו את הגלגל. בין שלל הפרשנויות היו גם טענות לפרובינציאליות מצד קהל אוהדי מכבי חיפה ועל כך שאנחנו מערבים יריבויות פנים ארציות במשחקים בינלאומיים. וואלה? תשאלו את פיקה בנבחרת ספרד, רונאלדו וקסיאס במדריד וארדה טוראן בנבחרת טורקיה. ארבעה מגה-סטארים ברמה עולמית שחטפו קריאות בוז לא מתפשרות מהקהלים שלהם. אני בטוח ששם לא שוקלים לאסור את משחקי ה"לה רוחה" מהברנבאו ונראה אתכם מבשרים לטורקים שאין יותר משחקים באיסטנבול. נו, אז מי כאן הפרובינציאל כפרה?

משכננו הקט (צילום: מיכה בריקמן,כתום צלמים)

משכננו הקט (צילום: מיכה בריקמן,כתום צלמים)

אבל פה? אצלנו? האוהדים תמיד שלוכים, ערסים, בהמות והקהל תמיד אשם. זה לא חלילה שהוא ביטא תחושת מיאוס. מה פתאום. השריקות? שטנה. הבוז? נחיתות. זה לא שהם נבעו כנגד ההדרה עצמית של שחקן שנתנו לו תפקיד לא לו ופישל. אולי לאופי של קבוצה מאוד מסוימת זה מתלבש בול. אם במועדונים שלכם מתאים לכם קפטן שמייצר תנועות ידיים א-לה מרסל מרסו ותנועות אכזבה מכל כדור שלא הגיע אליו משל היה המגז'דרת של מלך מרוקו – תפדלו. אבל כדי לאחד נבחרת? לאגד אסופת שחקנים לא מתלקקת? לחבר בין בני אדם עם טיפת פטריוטיות וחשק – ממש לא. ואולי כל זה קרה לטובה וזכיתם להכיר מגוון אחר של ישראליות שהציב מראה בפנים של המדינה.

במקום לחפש איך הקהל מזיק תבדקו את המחנאות בתוך הנבחרת. את האוטומטיזם האינפנטילי של המתרפסים למלך. את הפרשנים שמכתימים קהל שלם בלי להביא סימוכין לכך. אם אתם רוצים נבחרת לאומית – תקבלו את כולם. הגיע הזמן שהנבחרת, השחקנים והאנשים שעוסקים בה יוכיחו שהם ראויים לנו. כן, גם לאנשים שלא הגיעו מאזור חיוג 03. בניגוד לבוני, אני אדבר בשם עצמי ואומר שאם לא מתאים לכם לשחק בחיפה, מצדי שתישארו באצטדיון ר"ג קשישה ותקבלו עידוד מהעשבים המצהיבים ביציע 17-18. אני אעודד מרחוק עד שאחליט שאתם ראויים לי ולכמותי ולא ההפך.

מבחינתכם אנחנו ערסים ובהמות (צילום: אורטל דהן זיו)

מבחינתכם אנחנו ערסים ובהמות (צילום: אורטל דהן זיו)

Comments

comments

2 תגובות

  1. תודה שכתבת את זה

הגב

האיימיל שלך לא יפורסם.שדות חובה מסומנים *

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>