מאת זאב המל| סגנון ייחודי שהתאפיין בכדורגל תוסס והתקפי, אקדמיה נפלאה שהוזנחה, התנהלות מופתית שהתחלפה לה בהנהלה שכונתית, כל אלו גרמו לקבוצה האטרקטיבית להפוך לכזו שאיננה רלוונטית. ערב משחקה של נאנט מול פ.ס.ז', אי אפשר שלא לשאול מה עלה בגורלו של המועדון המפואר, החשוב והמשפיע ביותר על הכדורגל הצרפתי לדורותיו.
אוגוסט 94, האלופה המכהנת פ.ס.ז' יוצאת לנאנט במסגרת המחזור החמישי של הליגה הצרפתית למפגש בין שתי קבוצות שהן ניגוד מוחלט אחת מהשנייה מבחינת ערכים. פריז, גם לפני עידן הבעלות הקטארית תמיד שאפה להיות מועדון הדגל של הליגה הצרפתית. מאז ומעולם חיפשה בשדות זרים אחר שחקנים אשר יוכלו למנף את המועדון לפסגת הכדורגל הצרפתי והאירופי. בעוד שההרכב הפריזאי כלל בתוכו כוכבים נוצצים כמו ז'ינולה, ראי, גוארין, ולאמה, נאנט הופיע עם סגל שרובו ככולו הורכב משחקני בית שצמחו מתוך המועדון בדמותם של אודק, קראמבו, לוקו ופדרוס שהיו שחקנים אלמוניים עד לאותה עת.
בדקה- 18 של המשחק אירע רגע קסום שנצרב בתודעה של חובבי הכדורגל הקבוצתי בכלל ושל אוהדי נאנט בפרט. קראמבו ניגש במהירות להוציא כדור חוץ עשרה מטרים מקו מחצית המגרש לכיוונו של פטריס לוקו. החלוץ העביר בראשו לפדרוס, האחרון עם בעיטת יעף מדויקת מצא את לוקו שבעט מהאוויר טיל אדיר שהכניע את לאמה וקבע את אחד השערים היפים ביותר בהיסטוריה שהובקעו כתוצאה ממבצע קבוצתי. היה זה רגע בו הרמוניה, רוח קבוצתית ונחישות התחברו להן ויצרו אומנות של ממש. השדר האגדי פייר רולאן עליו השלום התמוגג וצרח "ז'ו דה לה נאנטה" בתרגום לעברית- כדורגל בסגנון נאנט.
כינוי אשר הודבק לקנריות תיאר סגנון ייחודי שהיה מבוסס על הנעת כדור, כדורגל התקפי ושחקני בית. הייתה לשחקנים הבנה עיוורת אחד עם השני בזכות שיטת משחק שיושמה גם בקבוצות הילדים ותורגמה לקבוצה הבוגרת. שיטה זו הביאה למועדון 8 תארי אליפות, 5 גביעים והעפלה היסטורית לחצי גמר ליגת האלופות. האקדמיה המפורסמת שהייתה למודל עבור יתר המועדונים בצרפת הוציאה כוכבים ברמה עולמית כגון אודק, דסאיי, פדרוס, לוקו, דשאן, לאנדרו, מקאללה, טולאלאן.
הקהל של נאנט.
הנפילה:
כנגד כל הסיכויים זכתה נאנט באליפות צרפת בעונת 2000/2001 . הייתה זו אליפות שהתבססה באופן מוחלט על שחקני הבית. אריק קארייר, מארמה ואירואה, מיקאל לאנדרו, סילבאן ארמאנד וסטפן ז'ילה הובילו את הקנריות לאליפות אחרונה לפני עידן- 7 השנים של ליון. ריינאלד דנואה, שהיה אחראי לא פחות מ-15 שנה על מחלקת הנוער של הקבוצה קודם לתפקיד המאמן הראשי של המועדון. השיטה הזו הייתה קיימת באופן מסורתי בנאנט, עוד בימים של ז'וזה אריבאס הבאסקי וכמוהו מאוחר יותר ז'אן- קלוד סודו. כולם צמחו מתוך המועדון, היו אמונים על מחלקת הנוער ורק לאחר מכן אימנו את הקבוצה הבוגרת. המטרה הייתה ליצור יציבות והמשכיות.
עונה לאחר האליפות המרשימה של דנואה, הקבוצה פתחה בצורה רעה מאוד בליגה, לצד הופעה מרשימה בליגת האלופות. בצעד מפתיע ואף שנוי במחלוקת פוטר דנואה מתפקידו לאחר 4 שנים בלבד בתפקיד, במקומו של דנואה מונה חואקין קפארוס הארגנטינאי. היציבות של נאנט נעלמה לה בין רגע בצעד לא מובן, הרי נאנט של אותם ימים התפרסמה בזכות היותה מקום שלא נוהג בשיטות מן הסוג הזה. מאז החלה למעשה צניחה חופשית של המועדון אשר התווה את הדרך עבור שאר המועדונים בצרפת.
באותה עונה הקבוצה סיימה בתחתית הטבלה, כאשר רק במחזורי הסיום היא הבטיחה את הישארותה בליגה. הקנריות עוד הספיקו לזכות בגביע הליגה שנה לאחר מכן. למרות הזכייה, המועדון תפס את הכותרות בעיקר בגלל הברדק הניהולי שנוצר. הכוכבים עזבו, מאמנים התחלפו, המועדון נמכר פעמיים והגרוע מכל הוא שמחלקת הנוער הוזנחה והייתה על סף סגירה. הקבוצה שהחזיקה ועודנה מחזיקה בשיא העונות הרצופות בליג 1(44) לבסוף ירדה ליגה ב-2007.
שנתיים מאוחר יותר העפילה חזרה לליגה הבכירה אך ירדה שוב באותה שנה. כוכבי עבר יצאו בביקורת חריפה כנגד ההנהלה. "מועדון שמנוהל ע"י אפסים" תקף פרדריק דה רושה כוכב העבר את הנהלת המועדון. אחד המבקרים המרכזיים של הקבוצה היה כוכב העבר מהאהודים ביותר בקרב הקהל מיקאל לאנדרו, שטען באותם ימים בראיון לתקשורת הצרפתית "הנהלה שהרסה את הדבר הכי יפה שקם בכדורגל שלנו, היינו אייאקס הצרפתית".
הרנסנס:
בשנת 2007 נרכש המועדון ע"י איש העסקים הפולני ואלדמר קיטה בעליה של חברת עדשות מגע בשם קורנל. יחד עם קיטה, חזר למועדון המאמן הארמני מישל דר זקריאן ששיחק בעברו במשך 9 שנים במועדון לקדנצייה שנייה בקבוצה. באותה עת ריחפה מעל הקבוצה סכנת ירידה ממשית לליגה השלישית. לבסוף בעונת 2012/2013 הקבוצה הצליחה להעפיל חזרה לליגה הראשונה הודות לתרומה האדירה של החלוץ הסרבי פיליפ דג'ורג'ביץ שהיה לכובש המצטיין של הקבוצה באותם ימים.
למרות הניסיון של קיטה לחזור למתכונת הישנה והמוצלחת ע"י מינויו של מאמן מתוך המערכת, הבלאגן הניהולי המשיך לחגוג. בעונה שעברה כאשר הקבוצה השיגה את ניצחון הבכורה שלה בליגה הבכירה, סכנת הפסד טכני ריחפה מעל המועדון בשל שיתופו הבלתי חוקי של עבדולאייה טורה שהורחק קודם לכן במשחק של קבוצת המילואים.
בעקבות הפרשה, חלוצה הסרבי של הקבוצה דג'ורג'ביץ תקף בחריפות את המועדון ובראיון לתקשורת המקומית טען "מועדון שמנוהל ע"י פקידים שלא עושים שום דבר". הביקורת של הסרבי נבעה בין היתר בעקבות העונש שהוטל על המועדון בתחילת העונה, המועדון לא יכל לצרף שחקנים בשל העברה לא חוקית של איסמאיל באנגורה מדינמו קייב. בכל אופן, הקבוצה עמדה בציפיות בכך שסיימה את העונה במקום ה-13 ושרדה עונה נוספת בליגה הראשונה.
נקודת האור:
נכון להיום, הסגל הקיים של נאנט אפור להחריד בהשוואה לימי הזוהר של המועדון. יחד עם זאת, מבין כל שחקני הסגל ישנו יהלום אחד העונה לשם ז'ורדן ורטו שאחראי על יותר משליש השערים שכבשה הקבוצה. הקשר הצעיר כבר נקלט ברדאר של מספר קבוצות בכירות ביבשת ביניהם ארסנל. ורטו בן 22 בלבד הינו השחקן המצטיין העונה בשורות הקבוצה מעמק הלואר, עם 6 שערים ועוד 4 בישולים מתוך 27 שערים בלבד שכבשה הקבוצה שנותרו שלושה משחקים לסיום העונה. למרות שחלה נסיגה מסוימת ביכולתו מאז החלק הראשון של העונה, עדיין מדובר בשחקן שמתפקד כפליימייקר של הקבוצה ומרבית הכדורים עוברים דרכו.
"גם בתקופה בה שיחקתי בקבוצה אני לא זוכר דבר כזה, זה פשוט מדהים מה שקורה בנאנט" כך טען פרשן הטלוויזיה הצרפתית ניקולה לאספל בעת ששימש פרשן ערב משחקה של נאנט בדרבי הברטוני(על שם מחוז בריטני) במפגש מול ראן היריבה השנואה. הקהל של נאנט הוא אחת התופעות היותר נעימות בשנים האחרונות בצרפת. גם בימים בהם הקבוצה השתרכה לה בתחתית הליגה השנייה האוהדים המשיכו להגיע במספרים נעים והעמידו ממוצעים מדהימים של כמעט 19 אלף איש למשחק.
כמובן שמאז שהקבוצה משחקת בליגה הבכירה, המספרים נעו צפונה וכיום מגיעים בממוצע מעל ל26 אלף איש למשחקי הבית. כמובן שבמשחקים הגדולים התפוסה מלאה. כך גם צפוי להיות הערב במשחק מול פ.ס.ז'. למרות שהגרעין הקשה של האוהדים עדיין מנהל מאבק נגד הבעלים כמחאה על כך שהאות A שסימלה את הקשר הגיאוגרפי של העיר נאנט(עמק הלואר האטלנטי) הושמטה מהלוגו של הקבוצה. בכל זאת, המחאה מתנהלת על אש קטנה גם בשל העובדה שהקהל הפנים עד כמה התמיכה שלו בקבוצה מהווה ותהווה עוד חלק מרכזי בחזרה של נאנט לעבר הצמרת בצרפת. אחרי הכל, המועדון הזה שייך לצמרת, הן מבחינת כמות עצומה של אוהדים וגם בשל המסורת המפוארת.
הכוכב העולה של נאנט.
כותרת המשחק להערב: המסורת והמורשת אל מול הכוחנות והכסף:
אחרי הכל מדובר בשתי קבוצות שנמצאות בתקופה שונה אחת מהשנייה. הפרוייקט השאפתני של הפריזאים לא רק ששואף לתקוע יתד בליגה הצרפתית אלא גם באירופה כולה. בעוד נאנט, נמצאת בעיצומו של תהליך בריא וחיובי שעוד יחלוף הזמן עד שיישא פרי. המפגש הערב בין שתי האימפריות הוא למעשה מפגש בין ההווה לעבר. פ.ס.ז' תקווה הערב להשיג ניצחון בשביל לעשות עוד צעד משמעותי נוסף לעבר אליפות שלישית ברציפות.
ובכל זאת, סביר להניח שבהרכבה של נאנט הערב ישחקו הרבה יותר שחקנים צרפתים מאשר בזה של הקבוצה מהבירה. לא קשה לנחש לטובת מי יהיה הצופה הניטרלי במשחק הערב. עם אצטדיון מלא ואווירה נהדרת אולי נזכה בכל זאת לרגע קסום, כאשר ורטו, בדויה ודו ישתפו פעולה ויספקו מבצע קבוצתי מרהיב שיעלה זיכרונות מתוקים מלפני קצת יותר מ-10 שנים. בכל זאת, גם במפגש ההוא הגיעה המפלצת מפריז משופעת בכוכבים בקנה מידה עולמי וכל אוהד נאנט יודע כיצד זה נגמר.
כותב הטור הינו תלמיד במכללת "ספורט פאנל" בניהולו המקצועי של נדב יעקבי
Comments