top of page
תמונת הסופר/תRaphael Kabessa

חלון לתקווה

מאת בן טרבס | חלון העברות הלוהט שעבר עלינו, מראה שהליגה האיטלקית חוזרת לעניינים

חלון ההעברות האירופי נסגר רשמית, שחקנים התניידו ועברו בכל העולם, ומתוך כל הסחרור הזה אפשר לראות דבר מעניין – הליגה האיטלקית היא עדיין פקטור משמעותי בו. למרות שהכסף הגדול עובר בעיקר בליגות האנגלית, הספרדית והגרמנית, הליגה האיטלקית לא נשרכת יותר מדי מאחור, ויכולה בהחלט להתגאות בשחקנים טובים שהגיעו אליה מבחוץ.

גם במעברים בין קבוצות איטלקיות אפשר בהחלט למצוא כמה מעברים מעניינים מאוד וכאלה שיכולים להשפיע מאוד בזמן הקרוב ולתת לכל קבוצה את הדחיפה לה היא זקוקה. זהו סיכום ההעברות הבולטות בו:

סיידו דומביה, צסק"א מוסקבה –> רומא, השאלה עם אופציית רכישה – כנראה המעבר שישפיע הכי הרבה על הקבוצה הרוכשת. סיידו דומביה מגיע אחרי יותר מ-5 שנים בענקית הרוסית, ויותר מ-60 שערים, החלוץ מחוף השנהב הוא בדיוק מה שרומא הייתה צריכה אחרי שעסקת לואיס אדריאנו נפלה והשחרור של מתיה דסטרו למילאן. האם זה ההופעות הטובות שלו נגד רומא בליגת האלופות השנה? יתכן.


מאורו באלדיסולי, ג'נרל מנג'ר רומא אמר שהם עקבו אחרי יותר מ-3 שנים. אם זה יתחבר, רומא הרוויחה שחקן אדיר. רומא הצליחה להביא שחקן שיכול היה לפזול למקומות אחרים, מה שמעיד על כך שהליגה האיטלקית לא מתה.

מתיה דסטרו, רומא –> מילאן, השאלה עם אופציית רכישה – מילאן רכשה את פרננדו טורס מצ'לסי וישר שלחה אותו לאתלטיקו מדריד בתמורה לאלסיו צ'רצ'י, מה שהשאיר בור בעמדת החלוץ. ג'יאמפאולו פאציני לא מספק את הסחורה, ואל שארעווי ומנז לא באמת חלוצים. נהוג להגיד שדסטרו הוא חלוץ שצריך את הכדור על הקו, אבל 24 שערים בשנתיים וחצי ברומא הם עדיין תפוקה יחסית טובה.  זה לא הצליח עם טורס, זה יכול מאוד להצליח עם דסטרו. אולי במקום בו הוא יודע שהוא החלוץ המרכזי, מתיה דסטרו יפרוץ יותר.

לואיס מוריאל, אודינזה –> סמפדוריה, השאלה עם אופציית רכישה – עם כמות החלוצים האדירה שיש לקולומביה, שוכחים קצת את אלו של הדרג השני. לואיס מוריאל עדיין צעיר מאוד, ולמרות שעבר גם בגראנדה ובלצ'ה במהלך הקריירה ולא הרשים בהן, השנים באודינזה היו די טובות. גם סמפדוריה חיפשה חלוץ אחרי עזיבת מנולו גביאדיני לנאופלי, ובעונה הטובה שסמפדוריה חווה עד כה, לואיס מוריאל (יחד עם שאר השחקנים הרבים שחתמו בסמפדוריה) יכול להתאים מאוד.

שרדאן שאקירי, באיירן מינכן –> אינטר, רכישה – עוד דוגמא לשחקן שיכול היה לבחור בקבוצות טובות יותר (חצי אנגליה רדפה אחריו), ובחר להגיע לליגה האיטלקית. בבאיירן מינכן הוא לא מצא מקום, ולמרות שעד כה באינטר הוא לא הרשים במשחקים ששיחק, הוא שחקן גדול והוא כבר הוכיח את זה. אינטר עשתה עוד עסקה נהדרת בדמות לוקאס פודולסקי, אבל שאקירי הוא כנראה החשוב מבחינתה יותר והשחקן שיוכל בעתיד להחזיר את אינטר לצמרת.


טינו קוסטה, ספרטק מוסקבה –> גנואה, השאלה – 10 שערים ב-3 שנים בולנסיה, עוד 4 בספרטק מוסקבה, אבל יותר מהכל – מנהיגות וניהול משחק. טינו קוסטה (שבכלל התחיל את הקריירה בצרפת וגם מחזיק באזרחות צרפתית) הוא השחקן שגנואה הייתה צריכה. הוא לאט לאט נכנס לרוטציה, אבל כשהוא יתחיל לשחק באופן קבוע, נוכל לצפות בגאון כדורגל שיוכל להעלות את גנואה ברמה אחת קדימה. אני ממליץ מאוד להתחיל לעקוב אחרי גנואה ולראות את השחקן אולי לוקח אותם לליגה האירופית.

פול ז'וזה אמפוקו, סטאנדרד ליאז' –> קליארי, השאלה – אם לא שמעתם מספיק את אייל לחמן מרעיף שבחים על השחקן הזה, הנה עוד כמה. שערים ובישולים הוא יודע לייצר, אמן בעיטות חופשיות ו-וירטואוז נהדר. כבר בגיל 18 נרכש ע"י טוטנהאם, ולמרות שלא החזיק מעמד באנגליה (כולל קריירה קצרה בלייטון אוריינט), בסטאנדרד ליאז' הוא פרח. קצת מפתיע ששחקן צעיר עם עתיד מבטיח בוחר בקליארי הקטנה, אבל ממנה אולי יוכל להגיע לקבוצה איטלקית גדולה ולהגיד שלום רשמית לחיים בבלגיה.

השחקנים הנ"ל הם השחקנים שכנראה ישפיעו בצורה המירבית על הקבוצה שרכשה אותם, הם הנוצצים ביותר והם אלו שהיו ראויים לאזכור עם פירוט. מעבר להם, השוק באיטליה היה עמוס עוד יותר. ויקטור איבארבו עבר גם הוא לרומא, מילאן חיזקה את ההגנה עם שני שחקנים – סלבטור בוקטי ולוקה אנטונלי, וגם את ההתקפה עם צ'רצ'י וסוסו.

אינטר צירפה כאמור את פודולסקי, אבל גם את מרסלו ברוזוביץ' שיכול להיות החתמה מאוד מעניינת.

פיורנטינה אמנם נפרדה מהכוכב שלה, חואן קואדרדו, אבל הביאה את מוחמד סלאח שיכול לעזור לה.

גנואה וסמפדוריה היו פעילות מאוד, ורק לצפות ברשימת השחקנים ששתי הקבוצות הביאו זה דבר מרתק – גנואה הביאה את פאבולטי ואריאודו המוכרים יותר, אבל צירפה גם את ניאנג ממילאן ועוד שחקנים שיעזרו לה.

סמפדוריה צירפה את סמואל אטו, שלמרות גילו עדיין שחקן טוב, יחד עם פריסון השוער, אזקיאל מונוז ואנדראה קודה.

גם פארמה שנמצאת במקום האחרון הביאה כמה שחקנים בעלי שם – כריסטיאן רודריגז מאתלטיקו, סילבסטר וארלה מפורטו ואנטוניו נוצ'רינו ממילאן.

דווקא יובנטוס הייתה די שקטה בחלון הזה, ולמעט החזרתו של מאטרי והחתמתו של דניאלה רוגאני, לא עשתה משהו מיוחד.

היו עוד המון העברות, קשה לגעת בכולם, אבל דבר אחד חוזר בצורה מאוד ברורה באיטליה – נושא ההשאלות. המון שחקנים מהנ"ל ועוד עברו בהשאלה (עם או בלי אופציית רכישה). האם זה משהו שמעיד על ליגה ענייה יותר? יכול להיות, אבל אחרי שבוטל העניין של החזקה על חצי כרטיס שהיה באיטליה, עניין ההשאלות נכנס יותר חזק.

קבוצה מעדיפה להשאיל שחקן לפני שהיא מחתימה אותו באופן רשמי. אני מסתכל על זה כסוג של עסקאות מבחן, שנותנות נופך מעניין ולא גורמות לקבוצות לפזר כסף על שחקנים שבסופו של דבר אולי יהיו פלופים.

Comments


bottom of page