top of page
תמונת הסופר/תRaphael Kabessa

כף התקווה הטובה / שמעון גילור

בקצה הדרומי של יבשת אפריקה, במקום בו נושקים זה לזה האוקיינוס האטלנטי ו"אחיו" האוקיינוס ההודי, יש חצי אי שהווה לפני כ-500 שנה, מעין "רוביקון" שיש לחצות אותו בדרך למזרח הרחוק. את השם העניק לו בשנת 1488 ז'ואו השני מלך פורטוגל. אז בואו וננסה להבין את  מה שעבר במוחם של הספנים האמיצים, שהפליגו לאורך חופי מערב אפריקה, חצו את קו המשווה דרומה, עברו מקיץ לחורף או מחורף לקיץ ואז בקצה היבשת , נאלצו להתרחק מהיבשה ולהפליג לכוון צפון מזרח להבטחה הגדולה של אותם ימים (ואולי גם של ימינו): הודו, סין, יפן… הם יצאו לדרך ארוכה, מליאת סכנות, אתגרים, הרפתקאות אך מה שהניע אותם הייתה בעיקר תקווה לעתיד טוב יותר. במידה רבה , עם כל ה"להבדיל" הנחוץ, אני מרגיש בפתחה של עונת 2019/20, כמו אותם ספנים פורטוגזים. עברנו במהלך החודשים האחרונים (מאז בואו של מרקו, או ליתר דיוק מאז שיענקל'ה שחר שב להיות המנהל המקצועי של מכבי חיפה), מהפיכה בתפיסה המקצועית, בשיטת המשחק, בליהוק צוות האימון והכי חשוב בבחירת השחקנים. רבים וטובים ממני כבר טחנו את הנושא הזה עד דק ואין לי מה לחדש ולהוסיף בנושא זה.

אלא שכל זה היה במידה רבה כמו תרגיל "יבש", או אם תרצו כמו הפלגה בטוחה לאורך החוף. עכשיו מגיע במבחן האמיתי. האם כשנצא למרחבי האוקיינוס הרחב, נצליח להחזיר עטרה ליושנה, או שחלילה , מצפה לנו התרסקות באחת הסערות שמצפות לנו ב"לב ים" ? אני משתוקק להיות אופטימי כמו ז'ואו השני. אבל כל מה שקרה עד להגעה ל"כף התקוה הטובה", הוא "משחק ילדים" למול מה שמצפה לנו בהמשך . האם חיימוב יצליח כמו בבאר שבע או שיתמיד בספיגת שערים "בלתי מחויבי המציאות" ? האם מאבוקה ורז מאיר מימין, ומנחם ואוטין משמאל "ישרפו דשא" באגפים ויפתחו הגנות או שצריך לשלוח "אזהרת מסע" לציפורים באזור סמי עופר ?

צילום: ניב כהן

האם יגיע בע"ה בלם "רע" (במובן הספורטיבי של המילה) שיחד עם חבשי וארד ייצרו "קו מז'ינו" לפני חיימוב או שרמי גרשון ודוס סנטוס ימשיכו "לעשות במכנסיים" כל אימת שהכדור עם או בלי חלוץ יריב יתקרב אליהם ? האם ליד נטע לביא "יצנח" קשר זר "גרזן" ? האם הכתומים מהארץ ( שועה, אשכנזי וחזיזה) ומחו"ל (וילדסחוט ושרי) יעשו את ההבדל הנחוץ ונחזור להיות "מפחידים" בקו הקדמי ? ואם נסכם הכל: האם נחזור להיות מכבי חיפה ? קטונתי מלהתחרות בנביאי הזעם מחד גיסא ובבעלי הביטחון שהאליפות תחזור לכרמל מאידך גיסא. דבר אחד אני יודע בוודאות: לנו, אוהדי הקבוצה, יש תפקיד בהגשמת החלום, במימוש התקווה הטובה, ביצירת מציאות חדשה/ישנה. בואו ונבצע את החלק שלנו, באהבה, בהתמדה ,בקולניות, בנוכחות מאסיבית, בהגינות וללא אלימות. ואז אם נצליח נשמח כולנו. ואם נכשל (גם זה יכול להיות כבר ראינו כמעט הכל), יהיה לנו בסיס מוסרי לדרוש הסברים מכככווולללםםם !

Opmerkingen


bottom of page