יותר מידי חזיזה

לא בא לי לכתוב מסוגנן הפעם, אכתוב קצת שכונה, אסואסיאציות אולי, מהמותן. כמו מי שאני הולך לכתוב עליו:

אנורקס שפם לא קשור קצת אמוציונל נשמה נשפכת ממנו על הדשא

שליטה בכדור (הכי הרבה דריבלים מוצלחים בקבוצה) פנטזיסט, מפתיע במשחק שלו,משמח במשחק שלו, מהנה לצפייה, אבל יותר מידי פעמים, מהלך אחד יותר מידי, או קבלת החלטות לא משהו, חוסר ריכוז, הכי הרבה איבודים בקבוצה, ומצד שני מס׳ מסירות המפתח הגבוה בקבוצה (כן כן,יותר משרי. אצילי שיחק רק חצי עונה,לא ניתן למדידה), גם מספר כדורי הרוחב, עושה גם הגנה ולחץ למרות העמדה במגרש, (שני בקבוצה אחרי נטע בתיקולים ומאבקי קרקע מוצלחים !) ומצד שני, יותר צהובים על ויכוחים עם השופטים והיריב מאשר על פאולים. החולצה שלו תמיד, אבל תמיד תהיה רטובה בסוף משחק. גם אם פחות ילך מקצועית, עבודה הוא יתן. מלא ברצון ותשוקה, יותר ממכבד את החולצה שלובש.

פתיחת עונה צולעת, סוחב את הקבוצה על הגב תקופה, סופג אחד for the team במה שנראה כעסקה תפורה על הגב שלו אחרי הדרבי, חוזר לפלייאוף בינוני מבחינה אישית, אבל רוצה, כ"כ רוצה.

מנצח על הקהל בחגיגות בסוף במגרש, שר על הכתפיים של האוהדים בכרמל את "אין לכם חיים" (כל אחד והכיוון שהוא יקח את זה).

צילום: ניב כהן, רדיו מכבי

8 שערים,7 בישולים בעונת אליפות, בעולם מנוכר של דוגמנים ואינסטגרם (וריספקט אגב לכל השחקנים שלנו שחגגו את האליפות הזו עם האוהדים ולא מורמים מעם), על הדריבל,השואו,הפעלתנות התשוקה והאמוציות, גם אם אין במצרכים האלו מינון נכון הרבה פעמים. הוא השחקן שהכי מזכיר לי את הכדורגל של פעם שהיה פחות רובוטי על הדשא ומחוצה לו, שרוב השחקנים נראה היה שנהנים מהמשחק עדיין ולא רק מהכסף והמעמד, שחיפשו בשביל הכיף לפעמים עוד קסם כמו בשכונה. כמו בכוחות שעשית פעם לפני מיליון שנה בבית ספר, כמו הטראשטוק המתלהב אחרי שהעברת למישהו מכיתה ו'3 כדור בין הרגליים,שלא תרם כלום להתקפה. אבל היית מבסוט רצח וכמו שרצת עם היד מורמת לקהל הדימיוני אחרי גול.

על כל החבילה שלו לטוב ולרע, הוא תמיד ירתק,יעניין ויסחט ממני תגובות ביציע. הוא מרגש ותמיד לפני שאני מנתח כדורגל, אני עדיין רוצה ל"הרגיש" אותו, להתרגש ממנו.

אני אוהב מאוד את דולב חזיזה.

צילום: ניב כהן, רדיו מכבי