סטיגמות מול מספרים / רפאל קבסה ונדב קוף

התרגלנו בתקשורת הישראלית ובכלל במרחבי הדיגיטל, לדקלם את מה שאומרים לנו או שאנחנו שומעים, בלי ממש לבדוק עובדות. במקרה של דוניו, האנליסטים נכנסים לתמונה והתוצאות הולכות להפתיע אתכם מאוד. באחריות!

בליגה בישראל יש חוק שישה זרים. הוי אומר, 5 יכולים לשחק על הדשא בו זמנית ועוד 1 שיכול להחליף זר אחר. ההגדרה של זר 6, הוא לא בדיוק זה שאמור לשדרג את הקבוצה או לחלופין להיות ברמה אחת מעל, אלא כזה שהוא מספיק טוב לשנות משחק, להיקרא לדגל כשצריך אותו ואולי גם למכור אותו כדי לעשות עסקה טובה מעצם ההגעה שלו מלכתחילה. כזה בדיוק הוא גודסווי דוניו. הוא היה ברשימות של ברק בכר עוד כשאימן בהפועל ב"ש, תג המחיר שלו היה יותר גבוה והעסקה לא יצאה לפועל, אך הגורל סידר לדוניו "לרדת" מהליגה הראשונה בדנמרק לליגה השנייה בגרמניה, שם עזר לדרזדן להישאר בליגה ותג המחיר שלו היה נוח יותר למעבר למכבי חיפה.

שחקן של מאני טיים (צילום: ניב כהן, רדיו מכבי)

את הקריירה שלו החל גודסווי באקדמיה של מנצ'סטר סיטי, משם עבר לשחק בשבדיה ובדנמרק, התפקיד על הדשא היה, ווינגר. בעונתו האחרונה בדנמרק עבר הסבה לחלוץ וכך נשאר עד היום.

שלל ביטויים וכינויי גנאי קיבל דוניו בתקשורת, בעיקר המקומית. "חלוץ שמתאים לתחנה מרכזית", שוטף כלים וכל מה שגובל בגזענות וחוסר הבנה בכדורגל, או יותר נכון, התעלמות מופתית מהנתונים.

בואו נלך קצת אחורה לעונת האליפות שלנו. את שער הבכורה כבש דוניו נגד בני יהודה, אחרי שזיהה רפיון אצל הבלם דין מורי, לחץ אותו והבקיע, השער השני הגיע בדרבי ובקריאת משחק חכמה, שלח את השוער האדום לפינה השנייה ומחוץ לרחבה קבע את תוצאת המשחק, 2-0.

כשניקיטה רוקאביצה נפצע וחלה בקורונה, ברק בכר בעיקר סמך על דוניו כאל המוציא לפועל והוא סיפק את הסחורה ונתן 9 שערים ובישול בכל המסגרות והיה בורג חשוב ומהותי בזכייה בתואר.

בואו ניתן למספרים לדבר?

שימו לב לנתון הבא: גודסווי דוניו כבש 3 שערים ובישל 4 עד כה בליגה, כשדקות המשחק שלו עומדות על 674 בלבד. כלומר, כל 96 דקות יש לו מעורבות ישירה בשער. בואו ניקח ונשווה לשני חלוצים נוספים בליגה כדי לקבל אומדן. ניקיטה רוקאביצה שיחק 986 דקות, כבש 8 שערים ובישל 1. כלומר כל 109 דקות לערך הוא מעורב ישירות בשער. נעבור לדין דוד שלנו ששיחק העונה בליגה 1028 דקות, כבש 9 ובישל 1 (נזכיר ששני שערים שלו נגד בית"ר נכבשו מעמדת ווינגר שמאל) כלומר, כל 103 דקות הוא מעורב ישירות בשער.

בואו נכנס קצת יותר לעומק ונבדוק, עד כמה השערים של גודסווי דוניו הם חשובים או משנים מומנטום? אז שימו לב:

• 62% (8/13) מהשערים שלו הם ב25 הדקות האחרונות של המשחק. דק' ההכרעה.

• 77% (10/13) מהשערים, הם שערים "חשובים" (השער והבישול בניצחון על מכבי ת"א, היתרון בק"ש ב-1:1 בעונה שעברה, שער ניצחון מול סלאביה פראג בקונפרנס)

• 62% (8/13) מהשערים הובקעו במשחקי "מפתח" (השער והבישול בניצחון על מכבי ת"א, השער מצמק ב-2:2 בעונה שעברה נגד מכבי ת"א, 1:1 ק"ש, דרבי, אירופה)

מנצח את סלאביה פראג החזקה (צילום: ניב כהן, רדיו מכבי)

בעונה שבה מספר השערים שמכבי כובשת הוא מפלצתי ובו בזמן שכולם שותפים להבקעה (שימו לב שמלך השערים שלנו לא חלוץ בכלל), אפשר למדוד את גודסווי בעוד פרמטרים כמו מסירות מפתח: נתן 12, 6 מתוכן מדויקות (50%), איומים לשער היו לו 13, מתוכם 6 למסגרת ומתוכם 3 שערים. ועם כל זה, עדיין בלתי נתפס איך הוא לא מוערך.

מסקנה? גודסווי דוניו הוא בדיוק השחקן המחליף, הסופר סאב שכל מאמן היה רוצה בקבוצה שלו. כזה שיכול לעלות מהספסל ולעשות שינוי, להוסיף מחץ או לשנות מומנטום. ואם אחד מהחלוצים הפותחים (ע"ע ניקיטה) פצוע או מורחק, יש על מי לסמוך שיפתח ויעשה את העבודה בצורה הכי טובה שיכולה להיות.

אז לפני שאתם רצים להקשיב לכאלו שההבנה בכדורגל רחוקה שנות אור מהם, או שהביקורת שלהם מריחה בגזענות, תעצרו לרגע, תציצו במספרים ואפילו חלילה וחס תאזינו "לאנליסטים", ואחרי שכל התמונה תופיע לכם, אז תוכל לתת ביקורת אמיתית ונוקבת.

בנתיים, בואו נהנה מהסבתא של דוניו!