%20(1).png)
לאחר השבת הצלחת לכרמל ומנוחה קלה, בתוספת עיבוי משמעותי של הסגל שהסתיים כבר בחודש יוני, פתחה מכבי חיפה את הקמפיין האירופי שלה. היריבה - שוב קייראט, רק הפעם במסגרת שונה. בכר, שפגש את הקבוצה גם כמאמן הפועל באר שבע וגם כמאמן מכבי חיפה, מכיר אותה לעומק - את יתרונותיה וחסרונותיה, לא פחות מאת מ.ס אשדוד. רק שהפעם, זה לא ממש עבד.
ברק בכר ידוע כמאמן מאוד מודרני וורסטילי. בכדורגל של היום, המאמן לא יכול לעבוד לבדו - וכך עושה ברק בכר. מאציל סמכויות, הן את של עוזרו גיא צרפתי והן את של מאמן השוערים והאמון על המצבים הנייחים - גיא וויזינגר. וגם את של שאר הצוות. נדבך נוסף בהיותו של בכר מודרני וורסטילי היא המחשבה היצירתית. בכל משחק נתון יכול בכר לעלות במערך סדר ובהצבה שונה של שחקנים, ואף שינוי מערך תוך כדי משחק, מבלי לבצע חילוף. פעם זה יכול להיות מצוין, ובפעם אחרת כמו היום, זה היה בעוכריו.
את המפגש הראשון בסמי עופר ברביעי שעבר, פתחה מכבי חיפה במערך הקלאסי שלה: 4-3-3, עם התאמות שנעשו בהתאם למצבת השחקנים בקבוצה, כגון השילוב של רמי גרשון ובוגדן פלאניץ'. שלישיית קישור חזקה כמו שבכר אוהב, והצבה של שרי באגף שמאל (שהתבררה כלא אפקטיבית). לאחר כמעט מחצית שלמה די מדשדשת, החליפו שרי ואצילי אגפים מה שהעניק למכבי חיפה את שער היתרון, השער היחיד בצמד המפגשים עם קייראט- הובקע בקו 4.
בלב המחצית השנייה, בדקה ה66, החליט בכר לעבור למערך של 3 בלמים בהגנה. שינוי מערך די נפוץ אצל בכר בעיקר כשרוצה לשמור על תוצאה, וכבר מכאן התחילה הטעות: עלי מוחמד יצא, ואותו החליף אורי דהן ששימש כבלם שלישי. אמנם חילוף מאולץ, אך בהתחשב בעובדה שמכבי חיפה עוברת לשחק בקו 5, היא לא יכולה לוותר על שרי כקשר אמצע, שהתחלף גם הוא. באותם הרגעים, נשארה מכבי חיפה עם חוסה רודריגז כקשר אחורי יחיד, בעוד מוחמד אבו פאני מרבה לצאת קדימה ולהשאיר את הקישור דל מאוד. הדבר הזה אפשר לקייראט לצאת ללא מעט מעברים, שכמעט ועלו למכבי חיפה בהפסד ביתי. בעיניי, חשיבה לא נכונה ובעיקר לא אחראית של בכר, במיוחד כשמדברים על הכושר בו נמצאת הקבוצה. בכר לא בכוח.
נקודה נוספת: במערך של שלושה בלמים לשחקני הקו יש חשיבות מכרעת. במשחק הראשון שיחקו כ"ווינגרים" - רז מאיר וסאן מנחם, שהיו בהופעה סבירה מינוס עד לרגע בו שונה המערך. לטעמי, עצם חולשתם והוויתור על האמצע - כמעט והוביל להפסד, שהיה יכול להיות על בכר באותה מידה כמו שעל השחקנים. כנראה שהוא שמר את זה למשחק היום.
אז מדוע מה שלא עבד במפגש בבית יעבוד גם בחוץ?
מכבי חיפה עלתה מול קייראט עם קו הגנה מאוד לא אורגני. בוגדן פלאניץ' כבלם ימין, רמי גרשון כבלם אמצע ושון גולדברג כבלם שמאל. את הקווים תפסו דולב חזיזה ורז מאיר. אבו פאני ורודריגז בקישור, כששרי מעליהם ואצילי ודוד משחקים כחלוצים. בחירת מערך נוראית מכמה סיבות:
1. דולב חזיזה היה צריך לרדת מאוד נמוך כדי לקבל כדורים. כתוצאה מכך, את הדריבל שלו הוא נאלץ להתחיל מהחצי, ולא מאזור הרחבה - דבר שהוביל ללא מעט איבודים וכדורים סתמיים ללא כתובת. זה לא התפקיד שדולב צריך למלא.
2. רז מאיר לא שחקן מספיק טוב לקו 5 בהגנה. אמנם התרומה ההגנתית שלו טובה מהתרומה ההתקפית, אבל במערך הנוכחי ה"ווינגר" אמון על שליטה בכל הקו - ואת זה לרז מאיר קשה מאוד לעשות, והוא לא תורם התקפית. בנוסף להכל, זה הוביל להשבתה מוחלטת של קו ימין.
3. קו ההגנה הלא מתואם - עדיף תיאום סביר של שני בלמים מאשר בלתי סביר של שלושה בלמים, ראו את זה בעיקר בגול השני, אך גם לאורך המשחק כולו. אף אחד לא יודע מי שומר על מי, המון פאניקה במסירות שנובעות מחוסר תיאום. עדיף היה לבכר לשחק עם שניים, לשחרר את שון גולדברג/ סאן מנחם לשחק את המגן השמאלי, את רז כמגן ימין נטו, ולשלוח את דולב חזיזה לאגף שמאל. כל אחד לעמדה הטבעית שלו. בכר לא בכוח.
המעבר לשלושה בלמים במשחק הראשון, בתוספת 90 דקות שלמות בגומלין באותו המערך, הראה שמכבי חיפה חייבת לדגול ב4-3-3. לא כל מה שעבד מול רוסטוב יעבוד מול קייראט.
אני מחזיק מאוד מברק בכר, יחד עם זאת שלדעתי התיקו וההפסד מול קייראט כתובים עליו. קשה לי לקבל משחק ושליש מתוך שניים שמשחקים בו במערך שלא מתאים לקבוצה, ומכבד מדי את היריבה. קיוויתי שההשלכות של המעבר ל-3 בלמים בשבוע שעבר יעבירו לצוות המקצועי את המסר, אך כנראה שהם חשבו אחרת.
בשורה התחתונה: רכשנו יותר מדי כבוד לקבוצה שכן, אמנם נמצאת במחזור 20 בליגה והיא הרבה יותר בכושר מאתנו, אך הצבת שחקנים נכונה יותר וקריאת המשחק בצורה מהירה יותר על ידי בכר, הייתה הופכת את ההתמודדות להרבה יותר צמודה. אם בשבוע שעבר זה נגמר בתיקו במזל, במזל המשחק לא הסתיים ב4-0. עדיף לקבל את ה"סטירה" עכשיו ולא בליגה. המסקנות יוסקו ונגיע הרבה יותר מוכנים למפעל החדש.
וולקאם קונפרנס ליג.