1/5

להביא את המכה | מוטל'ה רפלד

על החשיבות של ניצחון משכנע בבלומפילד בשבת:


משחקי מפנה הם לא דבר שכיח בכדורגל, אבל כשאתה עד למשחק כזה – אי אפשר שלא לשים עליו את האצבע ולומר שהוא משחק ששלח את המנצחת למעלה לתקופה ארוכה, ואת היריבה שלה בכיוון הנגדי.

באנגליה, למשל, ה-6:1 של מנצ'סטר סיטי על מנצ'סטר יונייטד באולד טראפורד בעונת 11/12 הוא משחק כזה: מנצ'סטר סיטי יצאה ממנו לריצה של 5 אליפויות והגעה היסטורית לגמר ליגת אלופות, בעוד יונייטד זכתה מאז אותו המשחק באליפות אחת והמשיכה ל-8 שנות בצורת.

כמובן שלא הכל לא הוכרע באותו אחר צהריים סוריאליסטי באולד טראפורד, אבל הסמליות נעוצה שם. וכך גם בספרד, לדוגמא:

שני משחקי המפנה יכולים להיות בקלות ה-6:2 וה-5:0 של ברצלונה על ריאל מדריד בקלאסיקו(עונות 08/09 ו-10/11 בהתאמה) שהעידו שלמרות שהשתיים בטופ העולמי, תהום פעורה ביניהן.

בגרמניה אפשר לסמן את ה-3:0 של באיירן על דורטמונד בעונת 13/14, כשמריו גצה מבקיע נגד קבוצתו לשעבר ומוכיח שלא משנה כמה טובה דורטמונד תהיה, בסופו של דבר באיירן גם תהיה עליונה עליה וגם תקח לה את השחקנים. בקיץ העוקב רוברט לבנדובסקי הצטרף גם הוא בהעברה חופשית, והשאר היסטוריה.


שרי במשחק אלוף האלופים ( צילום-ניב כהן)


משחק המפנה בין מכבי חיפה ומכבי ת''א היה במחזור השלישי של עונת 2013/14 בקריית אליעזר. מכבי ת''א אמנם הייתה האלופה והייתה קבוצה מצוינת, אבל היא לא ניצחה בחיפה כבר 9 שנים והיו ספקות לגבי המאמן החדש פאולו סוזה, שבזמנו הקצר בתפקיד ביצע רוטציות בלתי פוסקות שנראו קצת מוזרות מהצד. ערב המשחק, ייתכן ולא מעט אוהדים צהובים היו חותמים בשקט על תיקו.

מנגד, מכבי חיפה עברה קיץ מדהים.

רובן ראיוס הגיע, הקבוצה שייטה לשלב הבתים של הליגה האירופית לאחר קמפיין מוקדמות מצוין שכלל 8:0 בחוץ על חזאר לנקראן וניצחון מרשים בפלייאוף על אסטרה ג'יורג'יו, והרוח הגבית מחצי עונת הקאמבק של אריק בנאדו נסכה לא מעט אופטימיות באוהדים ובמועדון.

אחרי מחצית ראשונה די שקולה, לכל זה לא היה זכר על הדשא. ברק יצחקי עם הבטן ופריצה המחליף עם צמד נתנו נוק אאוט שמכבי ת''א לא נתנה למכבי חיפה אולי מאז ה-3:1 הזכור מעונת 1995/96. העליונות באותו ערב בקריית אליעזר באה לידי ביטוי בכל פרמטר: בתוצאה, בתחושות, במרכז השדה(אלברמן, מיטרוביץ' וראדי VS קטן, בוקולי וראיוס...) כמעין סימן למאבקים העתידיים ואפילו ביציע. משם מכבי ת''א המשיכה ל-5 אליפויות ב-8 שנים ומכבי חיפה עמוק ל-10 השנים הרעות.

למעשה, ב-40 המשחקים האחרונים מכבי ניצחה את מכבי תל אביב 5 פעמים בלבד.


וזאת הציפייה לקראת מה שיכול לקרות השבת, או יותר נכון החלום.

מכבי חיפה צריכה לשאוף לא רק לנצח, אלא שהניצחון יהיה מובהק מספיק כדי להוות הצהרה על יחסי הכוחות החדשים בליגה.

וזה לא שזה יהיה פשוט – מכבי ת''א עדיין עשירה יותר ועם מחלקת נוער מצוינת וקבוצת בת, יש לה קבוצה עם סגל נהדר וארוך ובמידה ושחקנים כמו קוואס, פריצה, קניקובסקי, דן ביטון, גררו, גלזר ועדן שמיר יתחברו היא תהיה קבוצה מצוינת, ולכן מכבי חיפה חייבת להבין את החשיבות של לתת את המכה עכשיו, כבר במחזור השלישי, כדי לעקב את הבנייה המחודשת של מכבי תל אביב ולהרבות את הספקות והבלאגן בקריית שלום.


מאז אותו ערב באוקטובר 2013 בקריית אליעזר, מכבי תל אביב לא נתנה למכבי חיפה פתחים להאמין(למעט הבלחות): שערים מוקדמים, שערים מאוחרים, ניצחונות גדולים וניצחונות בהרכב חסר – הכל היה וקרה אחרי אותו משחק מפנה. לא סתם גם בעונת האליפות, מכבי חיפה לא הצליחה לנצח את מכבי תל אביב.

ודווקא כי מכבי חיפה נמצאת בצד המוכה והמצולק למשך תקופה כזו ארוכה:

היא חייבת להגיע עם שאיפות גדולות למשחק הזה במטרה להחזיר סופית את ההגמוניה בכדורגל הישראלי.


האם הערב תהיה נקודת המפנה? (צילום- ניב כהן)