להקת מנטליקה / איברהים חאג'

"הלם", מוגדר כשם כולל של מצבים בהם הגוף מתמודד עם פגיעה משמעותית בזרימת הדם לרקמות. זה מה שקרה לכל מי שלבש ירוק בסמי עופר בשני בלילה 15 דקות מתחילת המשחק. תיזכרו בתסכול, באיך השתוללתם מעצבים, בעצב, בקור, בפחד להפסיד ובכל התחושות הנוראיות באותן 77 דקות. תהיו בטוחים, שכל זה גם עבר בגוף של כל אחד מה 11 ווינרים שהיו על המגרש. אז מנטאלית איך עושים את זה ?

1)ללמוד מהטעויות של העבר

המהפך של מכבי חיפה ביום שני האחרון התחיל לפני שנה, בשני לנובמבר 2020. רוב מי ששיחק אתמול היה שם כאשר הם בעצמם נבהלו מהיתרון המהיר בסמי עופר. מבחינה פסיכולוגית, כאשר רואים בסיטואציה מסוימת כאיום, אז ההתמודדות היא ממקום של פחד, והחשיבה במצב כזה מתמקדת במה שאתה לא רוצה שיקרה. וכך בקלות, יכולים לאבד ריכוז, ביטחון עצמי ומבצעים פחות טוב. בדרך כלל בסיטואציה כזאת קבוצות כדורגל הולכות אחורה ומחכות שהזמן יעבור. משהו דומה קרה בבלומפילד חודשיים אחרי, אז אפילו ברק בכר איבד את הראש עם החילופים. ברגע שנותנים חשיבות לצד המנטאלי של המקצוע, ומנתחים את מה שקרה במשחק, מסיקים מסקנות ועובדים על איך לשפר לפעם הבאה גם באימונים. אז גם פיגור 2-0 במשחק על אליפות, בבלומפילד שנה שעברה לא נראה כזה מאיים, ומכבי חיפה הצליחה לחזור ל2-2. ביום שני האחרון, שותפו בסמי עופר רק שישה שחקני מכבי ת"א ששותפו במשחק ההוא, בנוסף לצוות מקצועי חדש. מנגד, במכבי חיפה שותפו 9 משחקים מאותו 2-2. שחקני מכבי חיפה ידעו מניסיון אישי, מה היריבים שלהם עוברים מה הם מרגישים ומה מניע אותם, ולכן גם ידעו מה נדרש מהם בכדי להשיג את המהפך.

2)רמת העוררות אופטימלית

שליטה ברמת העוררות בגוף היא הכרחית בשביל לווסת את הלחץ והשפעת הרגשות במהלך משחק. למרות הבור העמוק, מכבי חיפה לא הראתה פאניקה, לא עצבים מיותרים ( בניגוד למשחק נגד ב"ש בסמי עופר), ולא נלחצה ככל שהדקות עברו. באופן כללי, ההבדל בין שתי הקבוצות ביום שני היה שמכבי חיפה למרות ההלם הראשוני שמרה לאורך כל המשחק על אינטנסיביות ועצימות זהה, בעוד שמכבי ת"א עלתה עם אש בעיניים למחצית הראשונה לחצה גבוהה וניסתה לפגוע ביריבתה. למחצית השנייה הם כבר עלו "בכדי להעביר את הזמן". המיקוד שלהם היה הזמן, והתוצאה. פחות הדברים שהם יכולים לבצע, הם היו תלויים במכבי חיפה ולא בעצמם. במצבים כאלה, רמת העוררות מתחילה לעלות ככל שעובר הזמן, הלחץ גובר וההתמודדות קשה יותר. ומספיק גול אחד ( זה של שרי), כדי לעורר פאניקה בשורות הקבוצה. ולראייה הגול השני, שבו כל המערכים של הקבוצה קרסו.

3)מנהיגות.

בראש ובראשונה, ברק בכר. לפני כולם הוא המנהיג הבלתי מעורער של הקבוצה הזאת. הפאסון שהוא משדר לפני, תוך כדי ואחרי משחקים מרשים ביותר. באף רגע של המשחק, לא ראו עליו פחד, פאניקה או לחץ. בתקשורת מאשרים שבמחצית בכר היה רגוע דיבר בשקט, והתרכז בדברים המקצועיים שצריך לעשות. בסופו של דבר, מאמן הוא ראש המערכת המקצועית, ומה שהוא אומר צריך להיות תואם למה שהוא משדר ועושה. ואת בכר, לא רואים עוסק בשופטים או משתולל על הקווים. אלא מתמקד בדברים שתלויים בו ובקבוצה שלו. ( הנקודה הבאה)

קבוצה חזקה מנטאלית היא קבוצה שיודעת מי המנהיגים שלה. במכבי חיפה אלו היו, מוחמד אבו פאני והקפטן צ'ארון שרי שהתוו את הדרך. יש הרבה סוגים של מנהיגים, כאלה שקטים יותר וכאלה שקטים פחות. ברגעי משבר, צריך להוביל ואתמול שניהם הובילו בלי לשאול שאלות, אלא תוך קביעת עובדות ודרך. שניהם דאגו לאורך כל המחצית הראשונה לשמור את השחקנים "ברמת עוררות אופטימלית", שהשחקנים לא יכנסו חלילה למרה שחורה. האמונה, הצעקות ההפצרות והעידוד הבלתי פוסק חילחל לכולם ועוד לפני הירידה למחצית מכבי חיפה יצאה מההלם של ההתחלה. שניהם גיבו את זה בהמון עבודה ומלחמה במגרש. עובדים על זה באימונים, ומתכוננים למצבים כאלה ותפקידו של הצוות המנטאלי, זה לזהות את האנשים שיכולים להוביל בסיטואציות האלה.

מנגד, במכבי ת"א לא היו כאלה. על הקווים עומד מישהו שאף אחד לא מבין מה הוא אומר. ועל הדשא, כל עמודי התווך ( אלו שהיו שנה שעברה במשחקים נגד מכבי חיפה) או פצועים או כבר לא בקבוצה.

מנהיג על הדשא (צילום: ניב כהן, רדיו מכבי)

4)לדבר על "האיך" ולא על ה"מה".

ההפנמה שבכדורגל יש הרבה דברים שאינם תלויים בך היא הכרחית בכדי להיות חזק מנטאלית. ולכן צריך להתמקד "באיך לבצע" " איך לעשות" ולשכוח משאלות של "מה קרה" או " מה יקרה". ההבדל בין המשפט " איך נשחק" למשפט " מה תהיה התוצאה" הינו תהומי. גם בראיון שאחרי המשחק סיפר בכר דיבר על להתמקד ולהתרכז במשחק שלנו.

תחושת השליטה הינה הכרחית אצל בני אדם בכלל וספורטאים בפרט בכדי להוריד השפעת לחץ ורמות חרדה. התחושה הזאת של השליטה עוזרת למנוע מהרגשות שמשתקות אותנו מול לחץ לצוף, ואז גם קל יותר להתרכז בביצוע ובתפקוד. מכבי חיפה מצטיינת בהקשר הזה, ולכן נדיר לראות אותה מגיבה מתוך לחץ, גם במצבי קיצון ( כמו זה שהיה יום שני).

אפשר להגיד שמכבי חיפה של בכר מצליחה בכמעט רובו המוחלט של הזמן להתרכז במה שתלוי אך ורק בה, וזה אף פעם לא התוצאה. הם מתמקדים בתהליך, וכך הזאת התוצאות כבר יבואו לבד.