סיפור של מספרים: נפטצ'י באקו נגד מכבי חיפה

מכבי חיפה חוזרת מאזרבייג'ן עם תיקו 3 דרמטי במשחק שידע עליות וירידות, טקטיקה גאונית ונפילות אסטרטגיות מהדהדות, שערים מרהיבים ושערים שפשוט אסור לספוג... בקיצור היה לנו הכל מהכל והגיע הזמן לנתח את זה בדרך היחידה שאנחנו יודעים, דרך מספרים וניתוח כדורגל מעמיק.

לפני שנצלול למשחק כמה דברים שאני חייב לציין בקשר לכל הבאז התקשורתי שנוצר לאחר המשחק הזה, כותרות מהדהדות שמצקצקות על משחק ההגנה שלנו, ה"בעיה הגדולה" שלנו ואיכות הסגל (כן כן אפילו לשם מספר פרשנים הלכו). אי אפשר לפרשן כדורגל בוואקום, אי אפשר לנתח כל משחק כאילו רואים משחק של פיפא בסוני, זה לא עובד ככה, לא לוחצים על כפתור ופתאום משהו קורה או משהו לא קורה. כל שחקן (כל שחקן בעולם!) יודע משחקים טובים, יודע משחקים טובים פחות, כל קבוצה מתמודדת עם פציעות בדרך אחרת, חוסר שחקנים מסויימים משפיע בצורה מועטה על הקבוצה לעומת שחקנים אחרים שמשפיעים על הקבוצה בצורה קריטית. חייבים לראות את כל התמונה לפני שזורקים אשמה או טוענים שיש בעיה כזאת או אחרת.

אז הנה קצת נתונים על מנת להוציא אותנו מהווקום הישר לתוך המציאות:

• נטע לביא שיחק מתחילת העונה 18 דקות, השחקן הכי חשוב שלנו שנה שעברה, זה שהיה מחבר בצורה כל כך טבעית בין ההגנה לקישור ולהתקפה, זה שבעזרתו ההתקפה מגיעה להרבה מצבים וזה שבזכותו כמות המאבקים שההגנה צריכה להתמודד איתם פוחתת משמעותית, 18 דקות!

• עופרי ארד שיחק השנה... 0 דקות, אחד הבלמים הטובים בליגה, זה שיש לו לא רק משחק מצוין לצד פלאניץ' אלא גם יכולת חיפוי על כל החורים שמבוקה או רז מאיר היו משאירים בעונה הקודמת, 0 דקות!

• ראיין סטריין שיחק השנה פחות 100 דקות ב 7 משחקים, השחקן שהובא על מנת לתקן את העמדה הכי חלשה שלנו בעונה הקודמת, זה שהיה אמור להיכנס מתחילת העונה ולהפוך קבוצה כמעט שלמה לשלמה לא שיחק נגד קאיירט, לא שיחק נגד טביליסי במשחק הראשון, ראה דקות בודדות במשחק הביתי נגד טורשהאבן, 80 דקות בגומלין ופחות מ 20 דקות בבאקו. 100 דקות, 7 משחקים.

הנה שלושה שחקנים בעלי תקפיד קריטי במשחק ההגנה של הקבוצה וזה בלי להתייחס לעובדה שכל הקבוצות פרט לבאקו ומכבי ת"א (מולה לא ספגנו) הגיעו למשחק נגדנו באמצע הליגה. לפני שממהרים לשפוט את משחק ההגנה שלנו, שווה לבדוק קצת יותר לעומק.

עוד נתון קטן לפני שנכנסים לניתוח של המשחק - מכבי חיפה פתחה את העונה הקודמת עם 11 ספיגות בשמונה משחקים (חשוב לציין שזה היה ללא נסיעות למשחקי חוץ בז'לז'ניצר וקאיירט). השנה ספגנו 13 שערים בשבעה משחקים עם 4 משחקי חוץ. לאחר הפתיחה של שנה שעברה מכבי לא ספגה 18 משחקים מתוך ה 34 משחקים וזה הסתיים באליפות, אני חותם בשתי ידיים על אותם נתונים בעונה הקרובה.

אז מה היה לנו ביום חמישי? נסתכל על המשחק בצורה רחבה לפני שננתח את המהלכים המרכזיים במשחק ואת השחקנים:

אז בכר, בדומה לאשדוד בעונה הקודמת עלה עם שיטה מבריקה ושונה מכל מה שהכרנו השנה. הרעיון לעלות ב 4-4-2 יהלום באמצע נגד קבוצה עם שלושה בלמים בצורה שבה שני ה"חלוצים" לוחצים בצורה מתמדת על שני הבלמים בצדדים ונותנים לבלם המרכזי בעצם לבנות את כל המשחק היה הרעיון שניצח את המחצית הראשונה ללא תנאי. נעשתה הכנה טקטית מעולה לפני המשחק ובמחצית הראשונה ידענו לנצל כל פיסת ייתרון שנפטצ'י נתנה לנו בגלל סגנון המשחק שלהם.

הבעיה היא שבניגוד למשחק נגד אשדוד בו רן בן שמעון לא שינה את סגנון המשחק שלו על מנת להתאים למערך השונה שבכר עלה בו, אבאסוב (מאמן נפטצ'י) עלה במחצית כאשר כל החורים נסתמו, המערך "פוצח" וזה היה שח לבכר. לצערינו בכר לא הגיב לקריאת השח הזאת ותוך 25 דקות זה הפך לשח-מט של המאמן האזרי. בכר הוא ללא צל של ספק המאמן הטוב בארץ, אבל השדרוג הבא, זה שסביר להניח יגרום לו גם לפרוץ לבמה האירופית יהיה תגובות מהירות יותר לנעשה במגרש. מבחינת ה Xg הקבוצתי של נפטצ'י - 1.85, הושג בעיקר בגלל מחצית ראשונה חלשה ומחצית שניה דומיננטית, הם כבשו כמעט פי שניים מהנתון שלהם, שזה מאוד משמעותי בהסתכלות אנליטית על המשחק.

במהדורת ההכנה לפני המשחק של "האנליסטים" (שאם...) ציינו נתון מאוד מעניין לגבי המחצית השניה לעומת המחצית הראשונה של נפטצ'י - מתוך 7 משחקים העונה של נפטצ'י ספגה 11 שערים, 8 שערים במחצית השניה, הקבוצה כבשה השנה 8 שערים, 7 במחצית השניה. במידה ונשכלל את המשחק של חמישי: ספיגות: 14 שערים, 10 שערים במחצית השניה, כיבושים: 11 שערים, 10!!! במחצית השנייה. היה ברור לכולם שהמחצית השניה שלהם תהיה חזקה יותר.

באותה מהדורה גם ציינו גם את הקושי של נאפצ'י במצבים נייחים מול הספיגות שלנו במצבים נייחים, אמרנו שזה משחק על וייזינגר, לנצח ולהפסיד, אז יצא תיקו, אבל מתוך 6 השערים, 3 הגיעו ממצבים נייחים (הראשון של באקו ושניים של מכבי) - עוד הוכחה כמה מצבים נייחים הפכו להיות קריטיים במשחק של היום.

אז מה היה לנו מבחינת מהלכים בולטים:

מחצית ראשונה

• אצילי עושה 1-0 - דובר רבות על החטיפות בחלק המגרש של היריבה, כמה חטיפות במקומות אסטרגטיים מקלים על יצירת מצבים מהירים מול השער במינימום מסירות, במקרה הזה: מסירה ספק חילוץ ואצילי בחיתוך אופייני מימין לשמאל להעלות את הירוקים על הלוח. הבעיה המרכזית היא שמיד אחרי הגול ועודף ההתלהבות עלי ספג את הצהוב הראשון שלו במשחק והחל את הירידה שלו. מאוד מומלץ לעלי מוחמד לקחת קצת שיעורים מפאני או רודריגז איך משחקים עם צהוב ועדיין משחקים יעיל.

• שרי לא עושה 2-0 - אחרי רוחב מצד שמאל בחצי גובה של סאן שרי מגיע מול השוער על מנת להרשית את השני במשחק וסביר להניח גם לגמור אותו, מחמיץ ויחכה לדקה ה 72 כדי לראות איך עושים את זה נכון לאותו שער.

• דהן מסרב גם הוא לעשות 2-0 - במידה ודהן באמת רוצה להשתדרג ולהיות בלם פותח הוא חייב להוסיף אלמנטים נוספים למשחק שלו, פרט לשיפור משחק ההגנה. מצב כזה, לבד ברחבה, אתה מוריד את הראש ושם את השני.

• לוואל מאותת לרז מאיר מה הולך להיות, עדיין 1-0 - קרוס של נפטצ'י שלאוול מגיע אבל בועט החוצה בגלל סגירה לא טובה של רז, חבל שזה לא הדליק נורה אצל אף אחד.

מחצית שנייה

• לוואל הגיע, 1-1 - מצב נייח (כן דיברנו על זה) והרחקה לא טובה של ההגנה. יש חוק לא כתוב בזמן שמנסים להרחיק בראש הגבהות לרחבה - לא מרחיקים לאמצע, בדיוק בגלל הסיבות הללו. טיל קרקע אוויר של המגן (מישהו מחפש מגן שמאל?) שמתחבר לפתיחה לא טובה של המחצית השניה של מכבי ופתיחה רצחנית של הביתיים.

• כניסה חריפה בג'וש שהייתה צריכה להסתיים באדום (שווה לראות את הכניסה של מאנה באדרסון לפני שתי עונות) אבל הסתיימה בשוער עם ראש חבוש וכנראה זעזוע מוח קל.

• זה אינטר או נפטצ'י, 1-2 - לאוול, כן שוב אותו אחד, מתחיל מהלך בצד ימין של הגנת מכבי, יש לציין האגף המשמים של מכבי ורז בחזקת נעלם. דאבל פס ופתיחת רגליים מתוזמנת מובילה את הקבוצה המקומית לייתרון. האם מישהו ציין שהם עולים חזק ומבקיעים מעל 90% מהשערים שלהם במחצית השניה? האם ג'וש או שוער אחר שלא היה סופג פצצה לראש כמה דקות לפני היה אמור לעצור את זה? סביר להניח שכן. אגב למי שתהה איך השער הזה התחיל? הוא התחיל ממעבר קל מידי של לאוול את אבו פאני באגף:
  

• זוכרים את שרי במחצית השניה לאותו שער? אז ככה עושים את זה, 1-3 - מתפרצת אחרי דריבל מיותר של אצילי שמנסה להציל את המולדת (לא כועסים), מוביל להתקפה שמתחילה ב 2 על 3 ונגמרת ב 4 על 4 לטובת האזרים, איך? אני עד עכשיו לא מצליח להבין. כדור רוחב ומחמודוב קובע, לפחות בשלב הזה שכנראה לא תהיה עונה אירופית חיפאית. ככה זה התחיל:
  

וככה זה נגמר:

• זולפאקארי מקבל מקום של כבוד כאחד מחובבי ציון עם אדום מטופש, 1-3 - אתה יודע שאתה שומר על בן שהר, אתם לא עושים עבודת הכנה שם בבאקו? מה ציפית שהוא יעשה אלכסונית לשער, דריבל וסיום? אבל אנחנו לא מתלוננים.

• החטא ועונשו, שרי מתעורר, 2-3 - שרי בבעיטה חופשית מדהימה נגד כיוון הבעיטה הרגיל (לרוב במצב כזה שחקן בועט בימין מעל החומה לפינה של השוער) מכניע את השוער ומוסיף לקלטת שלו עוד רגע נדיר.

• סטריין עושה חיקוי של חכימי במצב, לא בסיום, 2-3 - כדור של פלאניץ' בטאץ' שלא רואים כל יום מבלם משאיר את סטריין אלכסונית לשוער, תיישר אמצע, תן לנו עוד 7-8 דקות להמשיך ללחוץ על השער שלהם. האוסטרלי אומר NO ומנסה לבעוט לשער, יש סיבות שהוא כבש עד כה שער אחד כל הקריירה שלו.

• זה החזיזה שרצינו, זה הנייח שרצינו, 3-3 - כדור של סטריין לרחבה בה יש 8 שחקני נפטצ'י ואחד בן שהר לרגל של בן, שמעביר לחזיזה שתנועת גריפה לוקח את הכדור שמאלה כמו חזיזיניו, מרים בטאץ' מעל השוער ושם מחכה שרי, בדיוק אחרי שסיים לעבור על התיוגי אינסטגרם שלו, כוס מים ושיחת חולין עם חבר בחו"ל על מנת לנגוח את השער הכי קל שהיה לו בחיים.

אז מכבי מסיימת ב 3-3 במשחק חוץ שהיה נראה גמור ואבוד רק לפני 25 דקות והשאלה, איך אנחנו מקבלים את התיקו הזה. אז אשתמש בציטוט שריצ'רד מולר נילסן עליו השלום אמר בזמנו ששאלו אותו מאיזה תוצאה תהיה מרוצה: "זה תלוי במהלך המשחק, במידה ואנחנו מובילים וסופגים גול שיוון בדקה ה 90, אני אהיה מאוכזב מהתיקו. במידה ואנחנו בפיגור וכובשים שער שיוון בדקה ה 90, אני אהיה מרוצה מהתיקו". הבעיות בהגנה ברורות לכולם וטוב מאוד שזה בולט עכשיו ואפשר לתקן. ההתקפה מפחידה וטוב מאוד שיש לנו אותה. ההכרעה עוברת לסמי עופר כאשר במשחקי החוץ השנה של נפטצ'י באירפה היא עם שני הפסדים ונצחון (על טביליסי) ומאזן שערים של 2 שערי זכות ו 5 ספיגות.

קצת על השחקנים:

• ג'וש במשחק פחות טוב, אפשר לזקוף לו אשמה של 10% בשער הראשון, 70% בשער השני אבל לטעמי הוא היה חייב לראות את הספסל לאחר פגיעת ראש כזאת.

• סאן מנחם עם משחק סולידי, בעיקר במחצית הראשונה עם 55 מעולות לעומת 36 בלבד במחצית השניה, 45 מסירות מוצלחות מתוך 57 ניסיונות.

• פלאניץ' - אני רוצה לכתוב הרבה אבל לפעמים תמונה אחת מספיקה:
  

• אורי דהן - מחצית ללא עבודה ומחצית רעה מאוד מבחינת הבלם הצעיר, 45 פעולות במחצית הראשונה, 28 בלבד במחצית השניה, אשמה בשער השני יחד עם רז מאיר וירידה רעה מאוד בשער השלישי. הבלם חייב להתחזק אבל הוא צעיר והוא ילמד

• רז מאיר, אוי רז מאיר - מחצית שניה קשה מאוד של המגן (בעוד מחצית הראשונה לא היה זכה ליותר מידי מאבקים), הוא הפסיד את המאבקים מול לאוול 5-1 ובאופן כללי הצליח במאבק אחד בלבד מתוך 7. סטריין שנכנס הראה בדיוק מה מגן בעל יכולת התקפית יכול לעשות להתקפה של קבוצה רצה.

• חוסה רודריגז עם משחק סולידי למשחק שמסתיים ב 3-3 כאשר 93 מתוך הפעולות שלו במרכז המגרש היו מצלחות (סה"כ 44 פעולות). 6 מאבקים ב 50% הצלחה, השערים לא עברו דרכו והוא צנח בכושר הגופני שלו עם כל הקבוצה במחצית השניה.

• אבו פאני עם מחצית ראשונה סבירה, מחצית שניה של חוסר אוויר בריאות, חזרה רעה מאוד בשער השלישי ורק שני חילוצים בשטח היריבה. התרגלנו מאבו פאני מתחילת העונה למשחקים בהם אנחנו משבחים אותו מכל כיוון, במשחק הזה, פחות וזה בלשון עדינה.

• עלי מוחמד מציג, מחצית אסל מחצית בסל - חוסר יציבות ובעיקר ירדה רצינית כאשר הוא עם צהוב וחושש להיכנס למאבקים פיזיים בהם הוא כל כך מצטיין. עלי עם 52 פעולות במחצית הראשונה ו 14 במחצית השניה לפני שהוחלף. 50% במאבקים שלו במחצית הראשונה (5 מ 10) לעומת 33% במחצית השניה עם מאבק מוצלח אחד בלבד.

• שרי מציג, מחצית בסל ומחצית אסל - שרי לא היה איתנו במחצית הראשונה, כמות פעולות קטנה (31 בלבד לשחקן בעמדה שלו שהכל אמור לעבור דרכו) והחמצה שיכלה להפוך את המשחק לשונה לחלוטין. מצד שני במחצית השניה הוא עם 19 פעולת בלבד בין דקות 75 ל 90 וצמד. אנחנו יודעים ששרי הוא שחקן שלפעמים נעלם מהמשחק, אבל הוא גם שחקן שאתה צריך תמיד על הדשא, כי גם לאחר מחצית רעה הוא מסיים עם צמד ומציל משחק שנראה בדרך לאבדון.

• דין דוד במשחק שלא ייכנס לקלטת - התפקיד של החלוץ השני לצד עוד "חלוץ" (המרכאות לא סתם שם) היה לו קשה, הוא נדבק לצד שהוא מכיר, שמאל ולא הבין שבמידה והוא נצמד לצד אין למי להעביר כדורים באמצע.

• אצילי במשחק סולידי אבל לא מבריק - מצד אחד השער, מצד שני רק 69% בפעולות שלו בשליש הקדמי היו מוצלחות, במחצית השניה ככל שהפיגור גדל ניסה קצת להציל את המולדת לבד והכניסה של חזיזה איזנה את המערך של מכבי ונתנה לו לחזור לעצמו.

• דולב חזיזה, ברוך הבא - זה הדולב שאנחנו רוצים לראות, נכנס מפוקס, לא החליף מילה עם השופט ואני לגמרי זוקף את זה לזכותו. סיים שני בכמות הפעולות מכל הקבוצה (גם משרי) בין הדקות 75 ל 90 עם 25 פעולות. בישול אומנותי ובעיקר הוכחה שכאשר הוא בפוקוס, יש מעט מאוד שחקנים בארץ שיודעים לעשות את מה שהוא יודע.

• ראיין סטריין שאלה: "מה אתה יכול לעשות ב 18 דקות" סטריין: "תחזיק את הבירה האוסטרלית שלי..." - ב 18 דקות הצליח המגן האוסטרלי לעשות 27 פעולות, 11 בצד ההתקפי עם 91% פעולות מוצלחות בחלק הקדמי. 15 מ 17 מסירות מוצלחות, 4 מ 6 מאבקים מוצלחים ואיבוד בודד ניתן להצביע על השינוי המהותי ביותר של המשחק.

• בן שהר - נכנס ולא עשה הרבה אבל בגדול סחט אדום והוביל לבישול של חזיזה עם הורדה מדוייקת ברחבה, עוד יום בעבודה של החלוץ הוותיק.

לסיכום, אני רואה יותר מידי פרצופים מבואסים אחרי המשחק הזה, הגנה לא טובה וסגל לא טוב, אני אומר חכו. ההגנה תתייצב ומשחק ההתקפה יהפוך שוטף עוד יותר (מה אפשר יותר? אפשר ועוד איך אפשר). סטריין יהפוך במהרה לשחקן שהאוהדים שלנו הולכים להתאהב בו ולצד החזרה הצפויה של עופרי לדעתי אנחנו נסתכל על בעיות ההגנה שלנו במראה האחורית. מכאן רק נותר לי לקרוא לכולם להגיע בחמישי, להפוך את סמי עופר למגרש שאירח לפני כמה חודשים את משחק האליפות ועשה רעש שנשמע גם באזרבייג'ן!

יאללה מכבי, שיהיה שבוע ירוק לכולם!