תודה לך ניקי, על הכל!

אז היום קיבלנו את ההודעה הלא כל כך מפתיעה אבל הסופית שניקיטה רוקביצה לא ישחק השנה בירוק של חיפה.

אומנם זה היה ידוע ולפי השבועות האחרונים מכבי חיפה התקדמה הלאה והחתימה שחקנים אחרים לחלק הקדמי ולא המתינה לניקי.

בגלל המסרים בתקשורת בשבוע האחרון כאילו הנושא עדיין פתוח עלו אין ספור דיונים האם מכבי צדקה באי ההמתנה והחתמת החלוצים בן שהר ודין דוד, או טעתה באי ההמתנה למלך השערים שלה בשתי העונות האחרונות. אז לפני שאציג את דעתי האישית וקצת מההסתכלות שלי על סיום דרכו של שחקן גדול במכבי חיפה ארצה לציין ולחגוג איתכם את ההשגים הגדולים של החלוץ שיזכר בתולדות מכבי חיפה, כנראה לנצח.

אז ניקיטה רוקביצה, חלוץ אוסטרלי ממוצא אוקראיני חתם במכבי חיפה ביוני 2016, לאחר עונה אחת בבית"ר ירושלים בה כבש 14 שערים ב 30 משחקי ליגה. הוא זכור לנו היטב על ידי השלושער שלו נגד מכבי ת"א, אז במדי בית"ר. מכבי הפעילה את סעיף השחרור שלו שעמד על 400 אלף אירו והנחיתה את השחקן בכפר גלים.

את שער הבכורה בירוק כבש ניקי באותו משחק גומלין מקולל באסטוניה, משחק שהוביל לאחת ההדחות הכואבות בתולדות המועדון. בשתי העונות הראשונות שלו במכבי חיפה ניסו מספר מאמנים להציב אותו במספר תפקידים שונים ובכך דיכאו את הפוטנציאל שלו לכיבוש שערים. כל זה לא שינה וניקי הפך מלך שערי הקבוצה בעונתו השניה (10 שערים), בעונתו השלישית (9 שערים).

מרקו בלבול בקדנציה השניה שלו במועדון היה זה שהסיט אותו לעמדת השפיץ והחלוץ לא הביט לאחור. בעונתו הרביעית הוא סיים כמלך השערים של הקבוצה ושל הליגה (22 שערים ו 6 בישולים), 3 פעמים נבחר לשחקן החודש והפך להיות השחקן הראשון בליגת העל שזוכה בשחקן החודש חמש פעמים.

את עונתו האחרונה במכבי הוא פתח בסערה שהוא מבקיע ב 12 משחקים רצופים (4 במסגרת אירופית ו 8 במסגרת הליגה) והפך לשיאן הבלעדי של רצף ההבקעות הארוך ביותר של מכבי בכל הזמנים. סה"כ 19 שערים בעונתו האחרונה זיכו אותו במלך שערי הליגה, מלך שערי הקבוצה ותואר האליפות ההיסטורי אחרי 10 שנים. ניקי היה מלך השערים של מכבי חיפה בארבע העונות האחרונות שלו (מתוך 5 סה"כ)! אז איפה ניקי מתברג בטבלאות כל הזמנים של מכבי, שמח ששאלתם:

• מקום שישי (יחד עם אברהם מנצ'ל) בטבלת מלכי השערים של מכבי עם 64 שערים בליגה בלבד

• שלישי מבחינת יחס שערים למשחקים עם 0.42 שער למשחק - מאחורי האווירון (0.69) וזאהי ארמלי (0.5)

• רביעי מבחינת כמות שערים לעונה עם 22 - כאשר רק מזרחי / ארביטמן עם 28, רביבו עם 26, זאהי ארמלי עם 25 מקדימים אותו

• משנת 2000 הוא השחקן השני שכבש הכי הרבה שערים במסגרת הליגה, גביע ואירופה עם 74 שערים, שני רק ליניב קטן עם 94 - הוא גם עשה את זה בקצת יותר משליש מכמות המשחקים של קטן.

מה שמדהים בניקי שאת כל השיאים הללו ואת כל רגעי האושר והטירוף שהוא העניק לקהל הירוק הוא עשה ללא מאפיינים יוצאים מן הכלל באף פרמטר. לא מדובר בחלוץ בעל דריבל יוצא מן הכלל, משחק ראש משובח, יכולת ליצור מצבים לעצמו או לחבריו ברמה גבוה. הוא עשה את הכל על ידי תנועה חכמה, מיקום מזהיר וחוש לשערים ששמור רק לגדולים שבגדולים שלבשו את החולצה הירוקה.

אז האם מכבי הייתה צריכה לחכות? האם ניקיטה היה צריך להתנהל אחרת? מפה והלאה אציג את הדעה שלי, דעה שאני בטוח שתהיה מקובלת על חלק ושנויה במחלוקת על ידי אחרים. אז אני עוזב שניה את הנתונים ונותן לכם את דעתי. בשורה התחתונה אני חושב שמכבי עשתה בשכל שלא חיכתה לניקיטה, החתימה חלוץ מוכח בליגה שלנו בדמותו של בן שהר וחלוץ מבטיח לעתיד בדמותו של דין דוד (לצד שמירה על דוניו שהוכיח בעונה הקודמת מה הוא יודע שנותנים לו את הצ'אנס). אני חושב שמכבי התנהלה כמו מועדון מסודר אשר מצד אחד רוצה לשמור על הכוכבים שלו (הצעה הייתה על השולחן) ומצד שני לא נותן לשחקן אחד, טוב ככל שיהיה לשכתב לה את המציאות ולתקוע את ההתקדמות של המערכת.

מכבי של בכר היא מערכת משומנת אשר כל הזמן זזה קדימה, הן מבחינת המטרות של הקבוצה והן מבחינת בניית היסודות שלה לשנים קדימה. שחקנים מוחתמים לא רק על סמך היכולת הנקודתית שלהם אלא גם על סמך הפוטנציאל שגלום בהם ולאיפה המועדון יכול לקחת אותם כחלק מתוך מערכת ששואפת לזכות תמיד בכל התארים.

מבחינתו של רוקביצה אני מבין לחלוטין את הרצון למקסם את הפן הכלכלי ולהוציא חוזה מקצועני אחרון, ארוך טווח ובכסף גדול על מנת להבטיח את עתידו הכלכלי. אני חושב שהוא לא קרא את המפה כמו שצריך ולא הבין את הסיטואציה השונה בה הוא נמצא. ניקי של תחילת העונה, של רצף השערים, של הקילר-גולר והשחקן הכל יכול שבשבריר שניה כובש ומנצח משחקים היה יכול לבלות קצת זמן "על הגדר" ולתת לגורמים "לריב" עליו, אבל ניקי של סיום העונה, שעמדתו נלקחה ממנו בשל פציעה וכושר לקוי, שבמשחק הלחץ הכל כך מרכזי בשיטתו של בכר לא לוחץ, שהחדות שלו נעלמה, היה צריך לבחון את הקלפים שיש לו ביד מחדש ולהתיישר בהתאם.

בגדול ניקי הימר נגד הבית, אבל כל מי שאי פעם היה בקזינו יודע את החוק הקרדינלי - הבית תמיד מנצח.

ולמרות הכל ניקיטה רוקביצה יזכר בהיסטוריה של המועדון כאחד מהחלוצים הגדולים שלה, כשחקן שנתן הכל על הדשא, שחקן שדימם ירוק והכי חשוב, שותף מלא ופעיל להחזרת האליפות למקומה הטבעי. תודה לך ניקי, על כל הרגעים, זה לא יהיה אותו דבר בלעדייך.