top of page

אין חינוך, אין ענישה

מאת רובי לוי | נדמה כי הספורט בכלל והכדורגל בפרט הפך למן מערב פרוע, האירועים במשחק של בני יהודה מול בני לוד ואירועי הדרבי, מראים לנו מי אנחנו, חברה חולה

מה שקרה בשישי האחרון במשחק של בני יהודה מול בני לוד, זהו סימפטום, סימפטום שמשקף אותנו כחברה. האלימות הגואה במגרשי הכדורגל אבל לא רק, היא מראה של החברה שלנו. אני לא טוען שרוב החברה היא גזענית או אלימה, למעשה אני בטוח שלא, הבעיה היא שהרוב השפוי דומם, כאילו מתעלם מכל מה שקורה פה.

קללות במגרש כדורגל על רקע גזעני הוא בבחינת בל-יעבור. אוהד שיורד למגרש לתקוף שחקן במהלך משחק כדורגל זהו רף שאסור לנו לחצות. הדברים צפים גם ברשתות החברתיות כל העת ונדמה כי רשויות החוק מתעלמות באופן קבוע מקריאות גזעניות והסתה לאלימות שמתרחשות שם על בסיס יומי, שלא נאמר על בסיס שעתי.

ככה אנחנו רוצים להראות? מהומות באנגליה.


קל להאשים את כל המערכת שעוטפת אותנו, מהממשלה דרך ההתאחדות ועד לבעלי הקבוצות. לדעתי רוב הדברים מתחילים בחינוך בבית, בבית הספר, נכון זה נשמע פופוליסטי דביק ונדוש, אבל ברגע שהורים יחנכו את ילדיהם לאהוב את האחר ולא לשפוט על-פי מראה או גזע, אזי נראה כאן התנהלות אחרת. אבל בתוך עמי אני חי פנטזיונר אני לא, זאת אומרת יש לי שאיפות וחלומות אבל עד שזה יקרה ובאמת הורים יחנכו את הילדים שלהם בצורה הזו, אני חושב שצריכים להיות אלה בתי המשפט, הם אלה שצריכים להיות שומרי החוק, בתי הדין של ההתאחדות לכדורגל ובתי המשפט השונים חייבים להחמיר עם ענישה קשה, חריפה וחריגה.

אוהד הפועל תל אביב פורץ למגרש ותוקף את ערן זהבי. רף מסוכן שנחצה!


יקומו בעלי הקבוצות ויאמרו – מה אנחנו אשמים בהתנהגות חוליגנית של אוהדנו, אין לי אלה להסכים איתם, אבל אם זה המחיר שמישהו צריך לשלם בחברה על מנת שנהפוך לחברה טובה יותר, שישלמו. לא עוד אוהדים שיפרצו לכר הדשא, לא אוהד קללות גזעניות משני הצדדים, לא ביתר טהורה לנצח, לא סכנין הערבית וגם לא שירי שואה.

מוטב לנו שנתעורר, לא רחוק היום שיהרג שחקן או אוהד תוך כדי משחק ואז מה? יוקמו ועדות חקירה, ישפכו מיליונים ויוסקו מסקנות שגם היום ברורות, חינוך והגברת הענישה. עוד דבר הגיע הזמן שהרוב השפוי והדומם, זה שקיים בהמוניו רק לא מרבה להתבטא, יחל להשמיע את קולו וזאת על-מנת ליצר עולם טוב יותר לילדנו.

bottom of page