top of page

בין דוחא לאל קודס- סיפורה של תקשורת הספורט הישראלית

מאת אלעד חמני| לא יכולתי לשבת בשקט על אירועי אתמול. דעה אישית של מי שראה את ההתמודדות בטלוויזיה. אלעד חמאני בטור אישי על מי שהיה שם

לא את הניצחון ההרואי על אדמת סכנין אתמול בערב אקח לי למזכרת. אז כן, בית"ר ירושלים פירקה את בני סכנין 3-1, לאחר כמעט עשור שלא ניצחה על אדמת הכפר הצפוני. נכון, עומר אצילי היה פשוט בלתי ניתן לעצירה ועשה ככל העולה על רוחו במגרש עם צמד שערים ובישול נוסף לדובב גבאי שכבש שער בכורה בליגה, וגם בוריס קליימן היה פשוט ביום ענק ועצר שני שערים בטוחים בתוספת פנדל של פיראס מוגרבי. בית"ר אף הציגה בפרקים גדולים של ההתמודדות משחק מלא נחישות והקרבה, תעוזה, חוצפה וגם תיאום נהדר בהתקפה בשילובו של ניקיטה רוקאביצה המצוין.

אתמול בערב התיישבתי יחד עם חברים לצפות במשחק הכל כך טעון שיש לכדורגל שלנו להציע, ולמען האמת? הגיעו מים עד נפש. אני כבר לא מדבר על תהליך קניית הכרטיס עבור אוהדי בית"ר, או הדרך אל המגרש רצופת הבלשים, יס"מ, מג"ב, אבטחה ומי לא. לא ארחיב גם על איך הקבוצה עצמה הגיעה למתחם האצטדיון (התגנבות לילית) או על העובדה שהקצו לסכנין 4400 כרטיסים עקב דרישות אבטחה, כשפועל היו 7000 צופים באצטדיון(!). המשחק כאמור שודר בערוץ 1. בתור צופה שמקבל תקשורת ספורט במיטבה, כשעמיחי שפיגלר שדר ומוטי איוניר כפרשן, יחד עם חברי פאנל בדמות שרון פרי ואביעד פוהורליס שמעבירים את השידור, מצפים לקבל שידור ברמה גבוהה ובעיקר אובייקטיבית. בשידור עצמו נדהמתי לשמוע את השירה האדירה והמסיתה של אוהדי הקבוצה מהמגזר (ולא בפעם הראשונה יש לומר) "פיל רוח פיל דם, נפדה את אל אקצא", "אללה הוא אכבר", דגלי פלסטין ודגלי התנועה האיסלאמית מכסים כל פינה באצטדיון. רק ראאד סלאח וג'מאל זחאלקה היו חסרים על הברזלים לנצח על "מקהלת ההסתה" של אותם 7000 אנשים משולהבים. כן, אווירת טרור ב"דוחא", כל זאת מתרחש בכפר ערבי על אדמת ישראל גם בימים רגישים כאלה. מה עם זריקת החפצים אל עבר בוריס קליימן בעת בעיטת הפנדל של סכנין? צוין בדו"ח השיפוט? והלייזרים?

דגל האחים המוסלמים ביציע אוהדי סכנין


מה שעוד יותר הדהים אותי וצרם לאוזן, היה השתיקה הרועמת של אותו צמד שפיגלר את איוניר שהעביר את המשחק בשידור חי, ללא אף התייחסות למתרחש סביבם! "אווירה נהדרת כאן בדוחא" אמר שפיגלר, איזו נהדרת אני שואל? שכחת שהקריאות האלה מאפיינות את האלימות והטרור הבלתי נגמר? אינתיפאדות? אז על איזה "אווירה נהדרת" דיברו שם? אביעד פוהורליס ואיוניר בכלל לא שווים התייחסות בנושא (איזה באסה שבית"ר ניצחה אה פוהורליס?). היחידה שמגיע לה מילה טובה על האובייקטיביות היא שרון פרי, שכמעט תמיד מנהלת ביד רמה את השידורים של הערוץ הראשון. כנראה שזה לא קשור למועדון הירושלמי, מנסים להשתיק ולמתן. "יופי של אווירה" זה לא ש"האוהדים" שלך יוצאים מוקדם מהמשחק וזורקים מכל הבא ליד על כוחות הביטחון וליציעי הקבוצה היריבה. חובה להזכיר גם את השמשות המנופצות של האוהדים הירושלמים, התפרעויות שלא מביישות את החבר'ה ממזרח ירושלים. חוסר האובייקטיביות בתקשורת הישראלית כולל בספורט זועק השמימה והגיעו מים עד נפש. לא יכול להיות שבליגה הישראלית, על אדמת מדינת ישראל, יתנהל כך משחק כדורגל. אבל לכולם נוח לשתוק. אף אחד לא מדבר. רק כשמדובר באוהדים הצהובים שחורים יש לגיטימציה לתקוף ולהעלות בכל שידור אפשרי את ריפעת טורק, שירעיף שבחים על בית"ר. למה? כי זה נוח. נמאס כבר! למה כולם שתקו שם? הייתה אווירה של אינתיפאדה אדון שפיגלר היקר! כמו בכל מפגש בין הקבוצות האלה ב"דוחא". מה עם האבוקות? פתאום אין מילה רעה? זרקו אבוקות למגרש לא? מקווה שימצו איתם את הדין ובהקדם. מחוץ לאצטדיון היו מראות של שדה קרב, כאילו הצילומים נלקחו מאיזו התפרעות בעיסאוויה.

מצד שני גם המשטרה התנהלה בצורה מבישה. אוהדי בית"ר ניסו להכניס שני דגלי ישראל ענקיים ליציע, המשטרה החרימה את הדגלים תוך שימוש בכוח ולא התירה להכניסם מחשש ל"פרובוקציות". איזה פרובוקציות אני שואל? להניף דגל ישראל במדינת ישראל? זה נשמע לכם נורמלי? ולמה לבני סכנין התירו להכניס דגלי לאום פלסטיניים כשידוע שהוא אקט מובהק של התגרות באוהדי בית"ר, בהתאחדות, במנהלת הליגה, בממשלה, במשטרה, בכולם! למה להם לא החרימו? בימים כתיקונם במקום לדרוך על הדגל, לבזות את סמל המדינה ולגלגל אותו מאחורי שני רכבים משטרתיים, השוטרים עצמם היו מניפים את הדגל בגאון בכפר ערבי שלפי ההתרחשויות אתמול (יש לציין כמו בכל מפגש ב"דוחא"), מוכרז ככפר עוין.

זירת מלחמה בדוחא


אז מה קרה ביום למחרת אתם שואלים? אנשי תקשורת שונים ומשונים יוצאים בהצהרות של "בית"ר לא צריכה לשחק בדוחא". לא צריכה לשחק? על אפם וחמתם של המתפרעים צריכים לשחק שם. אנחנו בליגה הישראלית או הטורקית? או הפלסטינאית? במקום לגנות בצורה חריפה את "האווירה המחשמלת" שיצרו אוהדי סכנין באצטדיון, מעדיפים להתמקד בנגזרות שאינן עולות כלל בקנה אחד עם רצונות וצרכי הכדורגל הישראלי. השם ירחם לאן הגענו.

ואי אפשר לסיים בלי מילה טובה ל400 אוהדי בית"ר שליוו את הקבוצה. העידוד נשמע מדהים! 400 אנשים שעשו את הדרך הארוכה והעקלקלה עד לאדמת סכנין והשתיקו את כל הפרובוקציות הנוראיות של אותם אחוזי שנאה, עם דגלי תנועות ולאום של מי שמבקש ברעתנו יום יום, בצורה הכי קלאסית. דחיפה מדהימה של הקהל, ללא גזענות, עד לניצחון הגדול. העיקר שהייתה "אווירה נהדרת", אה שפיגלר?

כותב הטור הינו תלמיד במכללת "ספורט פאנל" בניהולו המקצועי של נדב יעקבי.

bottom of page