%20(1).png)
מאת| נדב גזית הבמה המרכזית של הכדורסל האירופאי היא בכלל לא מה שחשבתם.
פיפ"א ואופ"א ממשיכות לעשות כותרות בעולם בספורט בחודשים האחרונים, במיוחד לאור עונש ההשעיה הדרמטי שניתן לנשיאי האיגודים, ספ בלאטר (יו"ר פיפ"א) ומישל פלאטיני (יו"ר אופ"א ואחד המועמדים העיקריים לרשת את מקומו של בלאטר) וגם לאור פרשת השוחד בבחירת מארחות המונדיאלים העתידיים, ואף מונדיאלים קודמים: רק לפני מספר ימים התפרסם שגרמניה שיחדה חברי פיפ"א כדי לזכות באירוח מונדיאל 2006. למרות הפרשיות הלא נעימות, הכדורגל נשאר הספורט הפופולארי ביותר בעולם, וכנראה שגם יישאר כך גם עוד שנים רבות.
בסופו של דבר, השחיתות קיימת לא רק בעולם הכדורגל, הסיבה העיקרית לכך, היא שפיפ"א, על אף הפרסומים האחרונים, היא ארגון מסודר, שנותן הזדמנויות שוות לכל קבוצה ולכל נבחרת. פיב"א ויול"ב, שלדעתי נחשבים ארגונים מושחתים לא פחות, יכולים ללמוד רבות מהאופן בו עולם הכדורגל מתנהל. בראש ובראשונה, הן יכולות ללמוד מכך שאת הכדורגל האירופאי מנהל גוף אחד בלבד (אופ"א), לעומת 2 הארגונים האלו שנאבקים במשך שנים על השליטה בעולם הכדורסל. היול"ב הוקם במטרה לייצג אינטרסים של קבוצות בכירות/עשירות ביבשת אירופה. לאחר הנתק הראשוני שלו מפיב"א אירופה בעקבות אי מתן זכויות שידור לקבוצות אלו, הוא הקים את היורוליג, המוכר לכולנו.
היורוליג כיום הוא המפעל הבכיר בכדורסל האירופאי, בדומה לליגת האלופות בכדורגל. ואולם, בשונה מליגת האלופות, ליורוליג מגיעות קבוצות רק מ-16 המדינות החברות באיגוד, ולא ניתנת הזדמנות לעוד 33 מדינות אירופאיות שחברות בפיב"א להתקדם במפעל הבכיר. ואם זה לא מעיד מספיק על ההבדל, הרי של11 מתוך 24 הקבוצות המשתתפות בשלב הבתים (כמעט חצי), יש רישיון A, כלומר: רישיון אוטומטי להשתתף במפעל, מבלי להתחשב בהישגי הקבוצות בליגה. מכבי ת"א, למשל, היא חלק מה11 הללו, וזו הסיבה שאנו רואים אותה במפעל זה מידי שנה, גם כשהיא לא זוכה באליפות המקומית.
השינוי בשיטת היורוליג בדרך? ממש לא בטוח.
אין לי ספק שהשיטה הזו מערערת את התחרותיות בליגות הגדולות של אירופה. הקבוצות הגדולות והעשירות יזכו כל שנה להשתתפות במפעל הגדול, וכמובן יזכו בזכויות השידור ללא קשר להישגיהן הספורטיביים. ההמשכיות של שיטה זו עלולה להגדיל את הפער בין הקבוצות הגדולות לקבוצות הקטנות באופן משמעותי. אופ"א לעומת זאת, נותנת מדי שנה הזדמנות, גם אם היא בעיקר תיאורטית, לכל הקבוצות ביבשת – בין אם זו ברצלונה זוכת ליגת האלופות הנוכחית, ובין אם זו לינקולן רד אמפס אלופות גיברלטר.
הקבוצות מגיעות למפעל, או למוקדמות של המפעל, לפי הישגיהן בליגות (רק לפני שנה, כולנו הרגשנו בחסרונה של מנצ'סטר יונייטד, שלא נהנתה מהזכות להיות ב32 הגדולות של אירופה). אז נכון שעוד קשה להגדיר את המצב הזה כ"שחיתות", כי בסופו של דבר היול"ב מצטייר כארגון מסודר. אך מה תגידו על זה שבכל שנה, מובטח מקום אוטומטי בשלב הבתים ל4 קבוצות טורקיות, כשבמקרה נותנת החסות העיקרית של מפעל זה היא חברה תעופה טורקית ידועה. צירוף מקרים? אני לא חושב. לאור ההתנהלות של יול"ב, ארגונים כמו פיב"א מנסים להילחם בתופעת חוסר השוויון, הפוגמת בסופו של דבר ברוח הספורט.
רק השנה הם הקימו את מפעל היורופ קאפ, שנותן הזדמנות לקבוצות כדורסל מכל הליגות באירופה, כולל מליגות זניחות , כגון: סקנדינביה, אירלנד או פורטוגל, עליהן אף פעם לא שמענו וכנראה שגם לא נשמע הרבה. עם זאת, לצערי, ברור שהיורוליג ימשיך לתפוס את מירב תשומת הלב של חובבי הכדורסל. הקבוצות הגדולות באירופה ימשיכו להשתתף בו, וקשה לראות כיצד פיב"א תמנף את המפעל החדש שהקימה ללא קבוצות מושכות קהל אלו. בנוסף לכך, אפשר להבחין שגם פיב"א לא עובדת בצורה מסודרת והגיונית באופן קבוע. כל למשל, באליפות העולם שנערכת פעם ב4 שנים, היא מקצה 4 "כרטיסים חופשיים" לנבחרות שלא הצליחו להעפיל למפעל דרך הטורנירים היבשתיים. "באופן מקרי" הכרטיסים החופשיים מוענקים בדרך כלל לנבחרות שמביאות קהל רב ומעלות את אחוזי הצפייה.
לסיכום, אפשר להמשיך לבוא בטענות לפיפ"א ואופ"א, אך אף התאחדות באף מדינה לא תוכל לבוא בטענות על כך שמקפחים אותה ולא נותנים לה הזדמנות להגיע למפעלים בכירים. ולגבי יול"ב ופיב"א? הסולחה לא נראית באופק. נראה שבשנים הקרובות האמפריות של הכדורסל האירופאי ימשיכו לככב בזכות השמות שלהן, וקבוצות כמו הפועל ירושלים, הפועל חולון או מכבי חיפה שהצליחו "לגנוב" ממכבי ת"א את צלחת האליפות בשנים האחרונות, ימשיכו להתגאות בהצלחה החד פעמית שלא התממשה בליגה של אריות אירופה, בגלל נושאים פוליטיים.