%20(1).png)
עזב או הועזב? אייל משומר נפרד ממכבי חיפה. ומאז יום חמישי האחרון בו זה קרה באופן רשמי, עלו ביקורות בקרב חלק מהקהל הירוק כלפי הדרך בה המועדון נפרד ממנו, או יותר נכון צער על כך שמי שבזכות גדולה נכנס לרשימת השחקנים בירוק שזכו לכינוי "סמל" מסיים את הקריירה מחוץ לחיפה.
אייל משומר בן 33 וסביר להניח שהוא לקראת סיום הקריירה ואין לו עוד שנים רבות לתרום על כר הדשא, אך דווקא בגלל גילו המתקדם ותרומתו רבת השנים עבור מועדון מכבי חיפה הקהל אולי ציפה שתינתן לו האפשרות לפרוש מתי שהוא יחליט ולעשות זאת לא אחרת מאשר במדים הירוקים, גם אם זה אומר שלקראת הפרישה הוא לא יהיה חלק משחקני ההרכב הקבועים.
מבחינה מקצועית, אייל משומר הוא המגן הימני מהבכירים ביותר שיש היום בכדורגל הישראלי. מדובר באחד השחקנים הכי "אנדרייטד" שיש בביצה המקומית ועל כך אולי חבל מעט כיוון שאותם מגנים "נוצצים" ביותר שהקהל והתקשורת מדברים עליהם ומחמיאים להם הם אמנם מגנים בעלי הסגנון ההתקפי אך רובם לוקים בחסר בחלק ההגנתי, דוגמת טאלב טאווטחה. משומר הוא אחד מהמגנים בבעלי הסגנון ההגנתי הכי טובים שעברו בליגת העל בשנים האחרונות, אם לא הטוב ביותר, אמנם הוא לא מרבה לצאת קדימה ולתמוך בהתקפה אך הוא מחפה על כך בסגירות הרמטיות על הקו הימני. נכון, זה הרבה פחות סקסי להיות מגן הגנתי כי לרוב בסוף זוכרים רק אם בישלת או הבקעת גולים, אבל היי! גם את זה משומר עשה.
מהבכירים ביותר בליגה. משומר צילום: אורטל דהן זיו
משומר במדי מכבי חיפה לקח חלק בשתי אליפויות, גביע מדינה, גביע הטוטו והעפלה לשלב הבתים של ליגת האלופות והליגה האירופית. בנוסף, על אף המיעוט בהופעות בנבחרת ישראל, את ההופעה ההיסטורית במשחק נגד נבחרת פורטוגל שנגמר בתיקו 1-1 אף אחד לא יכול לשכוח. גוטמן, המאמן הלאומי דאז, הצמיד את משומר לשמור על כריסטיאנו רונאלדו ומשומר עשה זאת בלי להתרגש ולהתבלבל לרגע, אלא הסתכל לכוכב הפורטוגלי בעיניים והשאיר אותו מנוטרל ומתוסכל כאילו לא מדובר באחד משני השחקנים הטובים בעולם.
זכה לחגוג בגביע המדינה האחרון עם הקבוצה צילום: אורטל דהן זיו
מאז ומתמיד הורגש שאייל משומר לא מוערך מספיק ואף פעם מצד המועדון לא "שמו עליו את כל הקופה". לדוגמא, בקיץ 2009 הוחתם עלי עותמאן, מגן ימני מבני סכנין לאחר עונת פריצה בה נחשב למגן מהטובים בליגה, בחוזה ארוך טווח. עותמאן נאבק עם משומר על חולצת ההרכב ובסופו של דבר, בקיץ 2013 שוחרר מהקבוצה. דוגמא נוספת לחוסר האמון המורגש בנושא משומר היא החתמתו של אלעד גבאי שהגיע ביולי 2013 לאחר שזכה באליפות עם קריית שמונה, החתמה שגם דרכה תושג המטרה בכדי לייצר תחרות לאייל משומר על חולצת ההרכב. וגם הוא, כמו עלי עותמאן, שוחרר לאחר שגם עליו משומר גבר בתחרות.
בקיץ האחרון כבר היו דיבורים על עזיבה אך זה לא קרה. אייל, כנראה חשב שגם הפעם יצליח להתגבר על חוסר האמון וכמו תמיד לעלות על המגרש ולענות לכולם דרך הרגליים והפגנת היכולת, אך בניגוד לעונות האחרונות שבהם ניתנה לו הזדמנות להראות מה הוא יודע על כר הדשא העונה הזו הוא לא שותף באף משחק. גארי קלאגמאכר שהובא לחיפה על תקן קשר אחורי, תפס מקום של קבע בעמדת המגן הימני ומגלה יכולת טובה.
הפעם לא הצליח להתגבר על הביקורות צילום: אורטל דהן זיו
מועדוני הכדורגל בארץ הם לא רק עסק כלכלי ועליהם לדעת להתנהל ברגישות ובכפפות של משי לשחקנים שתרמו כל כך הרב ובעיני הקהל נחשבים כ"סמלים", אותו תואר שכל שחקן חולם עליו. גם אם השחקנים הללו מגלים ירידה ביכולת, אסור להתייחס אליהם כמו לכל שחקן וצריך לתת להם להמשיך לשחק במועדון עד הפרישה למרות גילם המתקדם, גם אם לא כשחקני הרכב.
במכבי חיפה לאורך השנים ההתנהלות הייתה קצת משונה כלפי אותם סמלים, לפחות לא עומדת בציפיות הקהל, הרי מקרה דומה קרה עם יניב קטן שהיה נראה שהוא "נדחף" לפרישה מכדורגל ולא זכה במשך חודשים רבים לטקס פרידה מהמועדון שבילה בו כמעט כל הקריירה. והנה כעבור שנתיים וחצי המועדון נפרד מעוד סמל של המועדון ששמו אייל משומר, וגם הפעם דרך הפרידה מאכזבת חלק גדול מהקהל. הבא בתור שיפרוש כשהוא מקבל את תואר הסמל הוא ככל הנראה דקל קינן , מעניין יהיה לראות אם עד אז דרך הפרידה מאותם סמלים תהיה תואמת לציפיות הקהל.
* הכותב שי זילברמן הינו תלמיד במכללת ספורט פאנל – המכללה לתקשורת ספורט בניהולו המקצועי של נדב יעקבי.