%20(1).png)
מאת: ינאי בן זכרי| בקיץ 2012 נעשתה אחת ההעברות המפתיעות בכדורגל האנגלי. רובין ואן פרסי, חלוצה המצוין של ארסנל עבר בצעד שמעטים עשו לפניו, ליריבה השנואה מנצ'סטר יונייטד.
ארסנל, שהייתה ביתו של רובין ואן פרסי למשך 8 שנים תמימות, נאלצה לשחרר את הסקורר ההולנדי משום שהוא לא האריך את חוזהו במועדון, ולא רצו לאבד אותו ללא תמורה בקיץ שלאחר מכן. מנצ'סטר יונייטד ואלכס פרגוסון הם אלה שפתחו את הכיס ושילמו מספיק, 22.5 מיליון ליש"ט כדי להנחית את החלוץ של יריבתם הגדולה באולד טראפורד. טירוף בקרב אוהדי ארסנל, הלם סביב המועדון. הרגשת הבגידה הנוראית לא תשכח אצל שום אוהד ארסנל כנראה לעוד המון שנים. האם זה היה שווה?
היה שווה לעזוב את הבית? ואן פרסי חוגג עוד שער כתותחן. צילום: האתר הרישמי, ארסנל.
עונתו הראשונה של ואן פרסי, אוהד ארסנל מילדות באולד טראפורד הייתה לא פחות מחלומית, והסיבה שבעצם בגללה עבר למנצ'סטר יונייטד . 30 שערים ב48 הופעות בכל המסגרות, המשך ישיר של עונתו האחרונה בארסנל, והחשוב מכולם. תואר האליפות. בסוף אותה עונה גדולה, אלכס פרגוסון פורש מאימון ומשם מתחילה התדרדרות ביכולתו של ואן פרסי תחת דיוויד מויס ובהמשך תחת לואי ואן חאל. עד שככל הנראה היחסים הרעועים עם בן ארצו ,ואן חאל, הם אלה שהביאו אותו לקבל החלטה ולעזוב את אנגליה לטובת פנרבחצ'ה הטורקית.
סופו של כל בוגד? ואן פרסי ביום הצגתו במנצ'סטר. צילום: צילום מסך
פנרבחצ'ה זכתה בחלוץ מוכח מהרמות הגבוהות בעולם. 132 שערים ב-278 הופעות במדי ארסנל, 48 שערים ב-86 הופעות ליגה במדי מנצ'סטר יונייטד. אך מאז הגעתו לטורקיה, לא פוסקים הדיווחים על כך שואן פרסי עצמו, לא מרוצה מהמהלך (אולי אותו ילד קטן בתוכו שצעק מנצ'סטר יונייטד בקיץ 2012 לא היה זמין הפעם) ואפשר להבין אותו. לאחרונה עלו דיווחים על חזרה לרמות הגבוהות, אולי ברצלונה, אולי קאמבק מהסרטים לארסנל, אך במהירות שעלו כך הם ירדו.
ברמות האלה, אין ספק שכסף הוא לא הבעיה של השחקנים. כולם מסודרים ומרוויחים סכומי עתק, כך שהמניעים של שחקן משתנים מאחד לשני. רובין ואן פרסי היה יכול להיות אגדה בארסנל. לא היו מוותרים עליו וכנראה שהיה מסיים את הקריירה בצפון לונדון ומי יודע אולי כמלך השערים של כל הזמנים במקום תיירי הנרי. אך הוא העדיף את מנצ'סטר יונייטד שם הפך לעוד פסיק קטן בהיסטוריה של מועדון ענק. אמנם את אליפות הפרמיירליג הוא לקח בסופו של דבר, אבל מה עדיף?
לא חאמם טורקי בפנר. ואן פרסי מאוכזב. צילום: AP