%20(1).png)
מאת בן טרבס | ב-17 לינואר (שוב) תצא לדרך אליפות אפריקה. אליפות היבשת השחורה, שהייתה בעבר טורניר נבחרות מעניין לקהל ואף כזה שמשך המון עיניים מסקאוטרים, הופכת בשנים האחרונות ללא מעניינת על גבול המאוסה
את הסיבות למצב הזה אפשר לספור על כמה כפות ידיים, אבל אגע בנקודות העיקריות:
1. קודם כל, עצם קיום הטורניר פעם בשנתיים כנראה מוציא את העוקץ שלו. להבדיל ממונדיאל או מיורו, או אפילו מקופה אמריקה, אליפות אפריקה חוזרת על עצמה בתדירות יותר קרובה. מכירים את המשפט המפורסם של הזמר המפורסם על סטייק ופיתה עם שוקולד? אז משהו כזה. קהל הכדורגל רוצה משהו חדש ומרענן, אליפות שחוזרת על עצמה פעם בשנתיים הופכת עם השנים ללא מעניינת.
2. בשונה משאר הטורנירים הגדולים (תסלחו לי אם לא הכנסתי לכאן את אליפות אסיה), אליפות אפריקה משוחקת באמצע העונה. נכון, יש סיבות להקל, כי זה כנראה הזמן היחיד שבו היא יכולה להיות משוחקת, אבל אליפות באמצע העונה הופכת אותה לעול על השחקנים, שהקבוצות שלהם ממילא לא ששות לשלוח אותם לאליפות הזו. טורניר באמצע העונה אף פעם לא יקבל את הזרקורים שמקבלים טורנירים אחרים, גם כי הליגות ממשיכות להיות משוחקות ומירב העניין הוא בהן.
אבולה, אחת הבעיות המרכזיות ביבשת אפריקה.
3. לאורך השנים דבק בכדורגל האפריקאי עניין מכירת המשחקים בטורנירי המונדיאל לדורותיו. חלקכם ודאי שמעתם על הטענות כלפי נבחרת גאנה בשמינית הגמר ב-2006 וגם על החשד למכירת משחקי ידידות של נבחרת ה-U20 שלה. אולי גם שמעתם על חוף השנהב נגד ברזיל ב-2010, ועל זימבבואה ודרום אפריקה בעצמה של לפני אותו מונדיאל. על קמרון ב-2014 כל העולם כבר דיבר.
בחיבור של הנ"ל ושל עוד מקרים, לנבחרות האפריקאיןת נדבק הכתם וקשה להן להשתחרר ממנו. האם יתכן שלאורך השנים גם אליפות אפריקה בעצמה נגועה במכירת משחקים ובשחיתות? לא ידוע, אבל חשדות במונדיאלים השונים עושים כנראה את הנזק לאליפות אפריקה עצמה. כך למשל, אפשר לשפשף את העניים בדקות האחרונות של המשחק בין קמרון – לחוף השנהב ולא להאמין. לשתי הנבחרות הספיקה נקודה, וכשאלה הבינו שלשם המצב הולך, הן פשוט הפסיקו לשחק ועברו להתאמן על פסים קצרים.
4. אלימות, ותחלואות אחרות – טוגו לא רצתה להגיע לשחק כי פחדה אחרי אותה תקרית ירי על האוטובוס שלה ב-2010, במפגש בין אלג'יריה למצרים באותו טורניר היה חשש לבלאגן זכר למפגש בינהן שבוע לפני שגרר מהומות ופצועים, וב-2004 משחק בין טוניסיה לסנגל היה נראה כמו סצינה מסרט מלחמה (ולאו דווקא בגלל הערפל הכבד באותו משחק). אלימות היא לא דבר חדש בכדורגל, אבל עושה הרושם שבאליפויות אפריקה יש יותר דם חם ושנאה בין נבחרות בגלל אי אלו סיבות. (דת, כבוד, עושר וכו').
התפרצות אוהדי חוף השנהב למגרש במשחק מול קמרון, אלימות זה לא דבר חדש.
השנה הצטרף עניין אחר לחלוטין – מגפת האבולה. על פניו אולי סיבה מוצדקת לביטול כללי של האליפות מחשש להתפשטות הנגיף, אבל ההתאחדות האפריקאית החליטה שהאליפות תשוחק. כשמרוקו, המארחת, הודיעה שלא תהייה מוכנה לארח את האליפות, היא נזרקה מהטורניר והאירוח הועבר ממנה לגינאה המשוונית.
כל הנקודות הנ"ל הן נקודות חושך לכדורגל האפריקאי, ואם בעבר כאמור, אליפות אפריקה משכה עיניים, היא כבר הופכת לפחות מעניינת. אז כן, אולי אברהם גרנט יחזיר מעט את העניין עם נבחרת גאנה, וריבוי שחקנים טובים הוא משהו שעדיין יכול להוות מעט עניין, אבל מאליפות שהייתה סופר מעניינת, האליפות הזאת הפכה למשהו זניח ואפילו מאוס.