חלום ליל קיץ

מאת זאב המל| סגל חזק ומבטיח, אלוף אפריקה על הקווים, איצטדיון מרהיב ואדן הזאר החדש. כל אלו, בגיבוי הקהל הגדול שלה, יעזרו לליל להשאיר הכל על המגרש במחזור הפתיחה מול פ.ס.ז'. הכל על הקבוצה הכי מסקרנת בצרפת (עם כל הכבוד לחבר'ה מהבירה)

בשעה טובה, הליגה הצרפתית יוצאת לדרך, וכבר במחזור הראשון ליל תארח את פ.ס.ז' האלופה המכהנת. אחרי עונה מאכזבת למדי שכללה סיום במקום ה-8 בטבלה וקמפיין אירופי מביך, ליל רוצה לשוב ולהיות כוח משמעותי בליג 1. המאמן הרב רנארד יודע שניצחון הערב מול פריז יהיה הצהרת כוונות להמשך העונה, ובניגוד למפגש האחרון בין השתיים שנערך לפני שלושה וחצי חודשים, הצפוניים מגיעים עם סגל שעבר מתיחת פנים רצינית במיוחד בחלק הקדמי במהלך פגרת הקיץ. אריק בוטיאק, מוניר אובאדי, באפטיסט גיום, וג'יראסי שרו הגיעו על חשבונם של רו, אוריגי, דלפלאס וסימון קיאר.

וכמובן השינוי על הקווים בדמות אלוף אפריקה הטרי רנארד שהגיע על חשבונו של רנה ז'ראר שלקח שנת חופש. כל זאת בתוספת קהל תומך הופך את הצפוניים לשקולים לקראת הערב. למרות כל האמור לעיל, קשה לומר שליל מגיעה למשחק הזה אחרי שהרשימה מי יודע כמה במשחקי ההכנה, וקשה לומר שקיבלנו אינדיקציה. צריך לומר, ליל הנוכחית לא בקטגוריה של פריז ומונאקו מבחינת איכות מקצועית ובטח שלא כלכלית. רחוק מכך. הקבוצה הנוכחית לא מזכירה בכלומה ומאומה את אותה ליל הדאבליסטית של תחילת העשור. אין לה את האיכויות של הזאר, קבאיי, ג׳רביניו, דבושי וסו. אבל לאור מה שקורה בליגה הצרפתית בגזרת הרכש נראה שליל כן בנתה את הקבוצה הקבוצה הכי מסקרנת שיש.

סטאד הפייר מורואה ביתה החם של ליל

יותר משינוי קוסמטי

״לתת מענה גם מבחינת איכות טכנית״. כך אמר רנארד במסיבת העיתונאים לקראת המשחק. סביר להניח שמדובר בעקיצה לכיוונו של ז'ראר שעזב את המועדון ברוח לא טובה אחרי שהסתכסך עם הקהל. השנאה לז'ראר נבעה בין בעיקר בגלל סגנון המשחק אותו הציגה הקבוצה. גם ההצלחה בעונתו הראשונה לא התקבלה כל כך על האוהדים שרצו את ראשו. היה לאנשים בליל קשה לקבל את הסגנון המתגונן אחרי שהתרגלו לסגנון התקפי שהיה נהוג אצל רודי גרסיה. עוד ניתן להסיק מדבריו של רנארד על המטרות שהציבו בפניו פרנסי המועדון. בשנתיים האחרונות עיקר האיכויות של ליל היו בחלק האחורי אודות למשחקים מצוינים של וינסנט אניימה, מרקו באשה וסימון קייאר שעזב לטורקיה.

ומהן העמדות בהן התחזקה הקבוצה? אריק בוטיאק המצויין, שנחשב לאחד המוסרים המחוננים בליגה הצרפתית, הגיע באחת העברות המפתיעות-מעניינות ביותר העונה. הקשר בן ה-27, שעדיין חולם להגיע לסגל הטריקולור ("זו השאיפה המרכזית שלי העונה") הוא עוף מוזר בליגה הצרפתית. בשנתים האחרונות הוא דחה על הסף מעבר לפרמיירליג או לבונדסליגה בטענה שאינו דובר את השפה. רק שתבינו עד כמה החלטה כזו היא לא נתפסת במציאות העכשווית של הליגה הצרפתית – רק השבוע התבשרנו לשמוע שמקס גרדל, חלוצה המצטיין של סנט אטיין אשר סיים את העונה שעברה עם 18 שערי ליגה, עזב את מועדון הפאר מהרון לבורנמות' העולה החדשה לפרמיירליג.

וגרדל לא לבד. כמוהו עשו פאייה ואיוו שעזבו את מארסיי הגדולה לטובת ווסטהאם וסוואנזי. בוטיאק הגיע לליל במטרה לחזק את הקישור ההתקפי יחד עם סופיאן בופאל שאליו נגיע בהמשך. לא מובן מאליו להחתים שחקן בסדר גודל הזה כשמעבר לתעלה התעריף גבוה יותר גם אם משחקים בקבוצת תחתית. בנוסף לבוטיאק, גם באפטיסט גיום חלוצה של לאנס המתפוררת נחת במטרופולין השכן. דווקא עמדה בה לא נעשה חיזוק משמעותי היא עמדת הבלם. סימון קייאר עזב לטובת הפרויקט השאפתני של פנרבחצ׳ה, ואת מקומו צפוי לתפוס פבארד, מגן/בלם תוצר מחלקת הנוער הנהדרת של הקבוצה. בשנים האחרונות עיקר הכוח של ליל היה בהגנה בניצוחו של מיודענו אניימה המצויין. קייאר נחשב לאחד הבלמים המצטיינים בליגה הצרפתית בשנתיים האחרונות במקומו של הדני הגיע רנאטו שיבלי לקדנציה שלישית בארץ הבאגט אחרי הרפתקה בטורקיה, מה שנותן עוד אסמכתא לכוונות המועדון.

עם כל הכבוד לשחקני הרכש, הבשורה האמיתית מגיעה דווקא מעמדת המאמן. הרב רנארד בן ה-46 הגיע לקבוצה אחרי זכייה באליפות אפריקה עם חוף השנהב. רנארד טיפוס צבעוני מאוד. כולם זוכרים איך כשאימן את סושו ב-2013 הוא צרח על הקהל שלדעתו היה רדום במהלך משחק בית, וגם את המקרה בו הרים על הכתפיים את יאיא טורה אחרי הזכייה בגביע אפריקה. לצד הצבעוניות של רנארד, צריך לומר שיש עדיין סימן שאלה גדול באשר ליכולתו. עם כל הכבוד לרזומה המרשים שנזקף לזכותו בדמות שתי אליפויות אפריקה לאומות עם זמביה וחוף השנהב בהתאמה, ברמת המועדונים הוא זכור בעיקר בתור זה שלא הצליח לחולל שינוי של ממש בסושו שירדה ליגה לפני שנתיים תחת הדרכתו, ואין בכלל ספק שהוא ייבחן תחת זכוכית מגדלת העונה. רנארד קיבל הקיץ מה שהוא רצה מבחינת תנאים: הוא בחר את השחקנים, והקבוצה נבנתה בצלמו. כאשר נשאל במסיבת העיתונאים מהן המטרות העונה, השיב: "לא אדבר על מיקום סופי בטבלה. אני רק יכול לומר שהמטרה היא להציג כדורגל איכותי".

תקופה יפה בניס, תמשיך גם בליל?

נקודת האור

למרות הרכש המרשים, הסגל הקיים של ליל עדיין אפור בהשוואה לזה שהביא למועדון דאבל. אין בקבוצה הזו קבאיי, ג'רביניו או הזאר. יחד עם זאת, מבין כל שחקני הסגל עושה רושם שיש יהלום אחד ששווה להפנות אליו את תשומת הלב. הקשר הצעיר סופיאן בופאל, שנרכש בעונה שעברה מאנז׳ה הצנועה. הקשר המבטיח הספיק להרשים בעונה שעברה עם שלושה שערים ועוד שישה בישולים ב-11 משחקים בהם נטל חלק. לאור הופעותיו המרשימות אשתקד, הציפיות מבופאל העונה הן להוביל את הקבוצה לצמרת ולהוסיף את הברק והמנוע שכל כך חסרו בשנים האחרונות. בסטאד פייר מורואה כבר מפנטזים על אדן הזאר החדש. נקודת האור השניה מגיעה מכיוון היציעים. זו תהיה העונה הרביעית בה ליל תשחק במתקן היפהפה שלה – הסטאד פייר מורואה המפואר. בשלוש השנים האחרונות גדשו את היציעים קרוב ל-40 אלף צופים בממוצע למשחק. מיותר לציין שליל שילשה גם את כמות המנויים, והנשיא המסור שלה אמר בעצמו שהמתקן החדיש הזה מבשר על כניסה לליגה של הגדולים באמת. אחרי הכל, מתקן שכזה (50 אלף מקומות ישיבה) חייב להיות מנוצל למשחקים במסגרות אירופיות.

הווה מול התהוות

פרט להיעדרותו של זלאטן איברהימוביץ', ישנה אנקדוטה קטנה שיכולה לעודד את חניכיו של רנארד, והיא: הפעם האחרונה בה פ.ס.ז' ניצחה את משחק הפתיחה שלה בליגה היתה לפני 10 שנים בדיוק. ועדיין, עם או בלי זלאטן מדובר בשתי קבוצות שנמצאות במקומות שונים מאוד. הפרוייקט השאפתני של הפריזאים ימשיך גם השנה לנסות לתקוע יתד נוסף בליגת האלופות, בעוד שליל נמצאת בעיצומו של תהליך התהוות ורוצה להתאים את עצמה למציאות הנוכחית. סביר להניח שיחלוף זמן עד שמאמציה יישאו פרי של ממש. בדבר אחד תהיו בטוחים – בהרכב שלה ישחקו הרבה יותר צרפתים מאשר בזה של הקבוצה מהבירה, ולא קשה לנחש לטובת מי יהיה הצופה הנייטרלי הערב.

כותב הטור הינו תלמיד במכללת "ספורט פאנל" בניהולו המקצועי של נדב יעקבי.

#ליגהצרפתית #ליל #עדןהזאר