חם בירושלים וחשש לסופה בתל אביב

 מאת דביר ערמון| פלייאוף 2015 בליגת ווינר סל יוצא לדרך ולפניכם סקירה מלאה לקראת כל המפגשים שמצפים לנו.

מכבי תל אביב(1)- עירוני נס צינה(8):

מכבי תל אביב:

קודם כל, מכבי. שחקן המפתח של אלופי אירופה במיל' הוא ג'רמי פארגו, שנאלץ להחזיק את כל הקו האחורי במשך שנה שלמה. ככה זה שיש לידך כנראה את אחד משחקני הרכש הגרועים שהגיעו למכבי, מרקיז היינס, והקפטן, שאם היה סקורר אמיתי, כבר מזמן לא היה כאן, אלא מעבר לים, וכמובן שחייבים את דווין סמית' ובריאן רנדל, ואם סופו יועיל ולא יזיק, גודס לא יתנגד. בנוסף, מאוד חשוב מאוד שרנדל לא ייכנס לבעיית עבירות כהרגלו, ולהכניס מהעבר השני את מיטשל וואט לבעיית עבירות משלו.

נס ציונה:

שחקן מפתח: מיטשל וואט.

בקשר לנס ציונה,  במשחק הראשון בלי הקרנף( קרייג סמית'), שבו מחצו את מכבי חיפה 97-73, כולם דיברו על כך, שבלי קרייג סמית', הקבוצה תהפוך לטובה יותר, ותתחיל לעשות הגנה. אמנם,  מיטשל וואט עושה חיל ועושה רושם של אחד השחקנים היעילים בליגה, אבל, נס ציונה טעו, במקום להחתים שחקן בעמדות 4-5, הם החתימו את אנתוני גודס, שהוא אכן שחקן מצויין, אבל קבוצה בליגת העל לא יכולה להסתמך על שחקן אחד בלבד בעמדה 5, כי מלבד וואט, אין אף שחקן אחר שמסוגל לשחק כ-5. בנוסף, נס ציונה חייבת את הפיק אנד רול הידוע של טפירו, ותהיה חייבת את נואלס, גודס, בוסטיין וווילסון בכושר קליעה מצויין. כי בלעדיהם, סיכוייה של נס ציונה הם פחות מאפסיים.

הפועל ירושלים(2)-הפועל תל אביב(7)

הפועל ירושלים:

שחקן מפתח: ליאור אליהו.

כיום, איני יכול למנות סיבה אחת למה ירושלים לא מסוגלים לזכות באליפות, הרי דונטה סמית כבר אצלם והם בכושר מדהים, אז למה לא?! אבל כדי להגיע לשם, הם חייבים את את הלפרין ובעיקר את אליהו, שבשקט בשקט, נותן עונת mvp לגיטימית, וכמובן את רייט ודונטה סמית', שברגעי המאני טיים כמעט תמיד מגיעים. אבל יותר מהכול, ירושלים צריכים שלווה מערכתית, ורוגע, ואסור שתהיה את ההרגשה של "אם אנחנו מפסידים, תולים אותנו בגשר המיתרים". וצריך להבין שלא רק אליפות זה הישג, ההישג הכי חשוב הוא שקט ואי לחץ, והרגשה של מועדון גדול אמיתי.

הפועל תל אביב:

שחקן מפתח: דוראנד סקוט.

כדי לנצח, הפועל חייבת את סקוט במיטבו, גם בהתקפה, אבל בעיקר בהנה. כי לשמור על דונטה סמית זו אף פעם לא הייתה משימה פשוטה, כי בפעמים הקודמות זה לא הצליח לו( 31, 21, 18 נקודות מדד, לפי סדר), אבל במשחק הראשון לא שותף כלל, ז"א, שהשאיר אותו סביב 20 נקודות מדד, וכמו שאנו מכירים את סקוט, הוא מסוגל ליותר.

בנוסף, הפועל צריכה את לימונד, אבל לאו דווקא כלימונד הסקורר, אלא כלימונד המנהיג והקבוצתי, ואם תקבל את שניהם, זה יהיה בעבורה מצויין. שחקן נוסף שצריכים האדומים הוא כמובן ינסי גייטס, שנותן עונה מופלאה, אבל עדיין לא הבין לאן הוא יכול להגיע אם יתחיל לעשות הגנה, כשגם דיז'ון תומפסון חייב להגיע לסדרה, ואם הפועל אכן תקבל אותו, הכל אפשרי.

צילום: מנהלת הליגה בכדורסל דף הפייסבוק הרשמי.

הפועל חולון(3)-מכבי ראשל"צ(6):

הפועל חולון:

שחקן מפתח: ג'ורדן טיילור.

חולון, כהרגלה, היא קבוצה לוחמת, שלא מוותרת לעולם, ובעיקר עקשנות ומלחמה הביאו אותה לאן שהגיעה, וכרגיל, לכל יריבה שתגיע, יהיה קשה באולם הפחים, שכבר הפך לשם דבר בביצה המקומית. חולון תצטרך את ג'ורדן טיילור בשיאו, כי הוא רכז יחיד מסוגו בליגה, אגרסיבי, קשוח, לא מפחד ממגע ובלתי מתפשר, וכמובן, גם את דומיניק מגוויר, שהוא רמה אחת מעל הליגה.

אילת, שזרקה אותו בתחילת העונה, הייתה במקום ה-3, וחשוב מזה הייתה קבוצת הגנה הרבה יותר טובה ופחות "מפונקת", וכיאה לחולון, היא למדה לקחת מציאות, והבינה שמגוויר היה ב-nba לא בגלל "העיניים היפות שלו", אלא בגלל הכדורסל, שכזה יש לו בשפע, בכל צדי המגרש.  אני צפיתי בחולון, ותמיד התפעלתי מההקרבה שלהם כלפי הקבוצה, גם אם קרוב לודאי שלא יהיו פה בשנה הקרובה, כי בחולון זו "מצווה", הקבוצה לפני הכל, וכל קבוצות הליגה צריכות ללמוד ממנה.

מכבי ראשון לציון:

שחקן מפתח: איזייה סוואן.

מכבי ראשון לציון היא הקבוצה שמימשה את הפוטנציאל שלה בצורה הטובה ביותר העונה, הסגל לא כל כך כישרוני, אבל ראשון עובדים כיחידה אחת, וכל אחד בשביל השני. סוואן חזר ארצה יותר טוב משזכרנו, והוסיף לעצמו מנהיגות סוחפת, ועובדה לכך, שהשחקן הכי טוב בראשון מבחינה סטטיסטית הוא קארמייקאל, אבל לכולם ברור שסוואן הוא המנהיג של ראשון ללא עוררין.

ואי אפשר שלא לדבר על שון דאוסן, שחתם לשנתיים נוספות במדים הכתומים. אין ספק ששון דאוסן הוא התקווה הגדולה ביותר שלנו לעתיד, והוא נוהג בחכמה.  הרי נכון לעכשיו, אין בכוונתו לעזוב ל-nba, והוא רוצה להתבשל ולהפוך לשחקן שלם, וכאשר ייגמר לו החוזה בראשון הוא יהיה רק בן 24, והקריירה שלו עוד תהיה לפניו, אז עד ששחקן צעיר פוטנציאלי לוקח החלטות נכונות ומחושבות, תחמיאו לו ואל תכעסו.

הפועל אילת(4)-מכבי חיפה(5)

הפועל אילת:

שחקן מפתח: אלישי כדיר.

מבחינת סגל, אילת חייבת להיות במקום ה-3, אבל לאילת כל העונה היה חסר קשיחות, כי יוטר היחיד שנותן אותה, ופאלמר הקשוח למדי, נפצע כל שני וחמישי. אילת חייבת ללמוד להרביץ, במיוחד כשמולה עומדת קבוצה שאוהבת להרביץ ולא מתביישת בכך. אלישי כדיר נותן עונה מדהימה, ואין לו מחליף ראוי ישראלי.

וגם, כמו שציינו פרשנים רבים וטובים, גם וייאט וגם ניסים לא עושים הגנה, מה שנגד יבזורי בעייתי מאוד, ואם הם לא רוצים לחטוף 5 שלשות ממנו על הראש כל משחק, הם צריכים להתחיל לשחק בשני צידי המגרש. יוטר הוא עדיין מאחד השחקנים היציבים והיעילים בליגה, שתמיד קולע, קוטף ריבאונדים ועושה הגנה, והוא יצטרך את פאלמר ואוסברי לצידו.

מכבי חיפה:

שחקן מפתח: אייק אופוויבו.

עם כל הכבוד ליבזורי, יש שחקן יותר טוב ממנו בקבוצה, ואחד הטובים בישראל, קוראים לו אייק אופוויבו, הזר הכי ורסטילי שיש, פוסט אפ, שלשות ובעיקר סחיטת עבירות שבזה הוא אומן. יצא לי לראות את מכבי חיפה, הם לעיתים משחקים כדורסל קשוח מדי, אבל לפחות חוסכים מאיתנו ליגת קיץ שלעיתים מתנהלת פה.

שחקן ששמתי לב אליו הוא רנה רוז'ו. אהבתי את מה שראיתי, בעיקר בהגנה. אנשים לא רואים איזה שחקן הגנה יש פה מתחת לאף שלהם, ומה שיפה בו, שהוא משחק על אנרגיות. הוא לא קלעי גדול בכלל, אבל כל הנקודות שלו הן מריצה למתפרצת, מתנועה ללא כדור ומריבאונד התקפה, הוא נראה כאילו הוא לעולם לא מתעייף ולא מפסיק לרוץ.

אבל לחיפה חסר את רוט, שהוא עדיין מבין שלושת הרכזים האמיתיים הטובים בישראל. הוא מנהיג אמיתי, שיודע מתי למסור, וכשהוא על המגרש, כולם מבינים שהוא שולט בעניינים.

לסיכום, בואו נקווה שיהיה לנו פלייאוף טוב ומותח, ללא אלימות או קטטות, ושהטוב ביותר ינצח!

#הפועלירושלים #ליגתווינרבכדורסל #מכביתלאביב #פלייאוף