%20(1).png)
מאת זאב המל| קפטן שנותר ללא קבוצה, מאמן שהתחלף, כוכב שנטש והסגל שהתבגר. כל אלו לא יפריעו לבוסניה בגיבוי הקהל הפנאט שלה, להשאיר הכל על המגרש מול ישראל בשישי. מה שקרה בסמי עופר לא יחזור ולמען הסר ספק, תיקו תהיה תוצאה מצויינת עבור גוטמן.
שלב מוקדמות היורו מגיע אל הישורת האחרונה עם פתיחתו של הסיבוב השני, כאשר נבחרת בוסניה תארח את ישראל במה שמסתמן כקרב ישיר על המקום ה-3 שמוביל בסופו של דבר לפלייאוף. למרות שישראל מובילה כרגע בפער של 4 נקודות על בוסניה, המשך הקמפיין של הנבחרת הבוסנית נוח יותר.
המאמן מהמד באז'דרביץ׳ הגדיר את המשחק כ"גמר" עבור הבוסנים שבניגוד לסיבוב הקודם, מגיעים למשחק בהרכב כמעט מלא, עם אדין דז'קו ו-ודאד איבישביץ' שנעדרו מהמשחק הראשון. אליהם יצטרפו כוכבים בדמות פיאניץ׳, לוליץ׳ ובגוביץ׳ וקהל תומך, מה שהופך את הבוסנים לפייבוריטים מובהקים במשחק הזה.
בואו נשים את הדברים על השולחן, תיקו יהווה הישג עבור הנבחרת. למרות כל האמור לעיל, "הדרקונים" (כן, זה הכינוי של הנבחרת הזו) לא מגיעים למשחק במצב אידיאלי. רחוק מכך. הכוכב הבלתי מעורער של הנבחרת הזאת – אדין דז׳קו – עבר עונה מסויטת במדי מנצ׳סטר סיטי במהלכה כבש ארבעה שערים בלבד, ולא זכה לאמון מצידו של פלגריני. איבישביץ׳, בדומה לדז׳קו, עבר שנה רווית פציעות בשטוטגרט הגרמנית ומצא את הרשת 6 פעמים בלבד.
הפעם הוא לא ייעדר. אדין דז'קו.
פיאניץ שנחשב לאחד המוסרים המחוננים ביותר ברומא האיטלקית, חווה עונה עם המון עליות וירידות, כמו כל הקבוצה. קפטן הקבוצה ואהוב הקהל המקומי, אמיר ספאחיץ', סולק בבושת פנים מלברקוזן אחרי שתקף פיזית את אחד מעובדי המועדון שסירב להכניס את חבריו לחדר ההלבשה.
כתוצאה מכך, ספאחיץ׳ נמצא ללא קבוצה מאז חודש אפריל. באופן כללי, לבוסנים יש סגל איכותי להפליא וכמעט בכל עמדה במגרש יש שחקן בכיר מאחת הליגות הבכירות, אך אותו סגל כמעט ולא השתנה בהשוואה לשלושת טורנירי המוקדמות האחרונים, והוא מבוגר יחסית. בוסניה לא יכולה להרשות לעצמה להצעיר את הסגל מסיבה פשוטה: הדור הצעיר לא משתווה ואפילו לא קרוב לזה שמוביל כרגע את הנבחרת. לדוגמא, סנאיין פריסיץ, חלוצה של ראן, עבר עונה לא טובה בצרפת ואפילו לא קיבל זימון לסגל הרחב לקראת המשחקים הקרבים.
שינוי קוסמטי בלבד
מיד לאחר התבוסה בישראל, מאמן הנבחרת דאז, סאפט סוסיץ׳ הוא זה ששילם את המחיר והוחלף על ידי באז'דרביץ' שכמוהו, הושפע מאוד מרזי הכדורגל הצרפתי. באז'דרביץ' העביר את מירב שנותיו כשחקן בסושו ונחשב לאחד הזרים הגדולים בתולדות המועדון. גם כמאמן הוא נחל הצלחה בצרפת, בעיקר בזכות התקופה בה הוביל את איסטר הצנועה לליגה הראשונה, הישג שזיכה אותו בתואר מאמן העונה.
באז'דרביץ׳ היה גם לקפטן הראשון של בוסניה אחרי שקיבלה עצמאות ועבורו, להוביל את הנבחרת לאליפות אירופה בצרפת, זו חתיכת סגירת מעגל מרגשת, אם מתחשבים גם בכך שהוא שיחק ביורו 1984 על אדמת צרפת, אז במדי יוגוסלביה. עד כה, באז'דרביץ' הדריך את הדרקונים במשחק אחד בלבד בו הביסו את אנדורה בחוץ 0:3, עם שלושער של דז'קו.
באותו משחק באז'דרביץ' שמר על אותה תבנית וקשה לראות אותו עושה שינויים גדולים גם לקראת המשחק מול ישראל. עדיין, הוא יצטרך למצוא פיתרון לבעיה בקישור היות שכרגע אין לו קשר קדמי נוסף שיוריד קצת את הנטל מפיאניץ'. נגד אנדורה הוא פתח עם אדין וישקה, קשרה של איסטנבול באשאקשיר הטורקית.
נותר ללא קבוצה. ספאחיץ'.
פוסט מיסימוביץ׳
בתום המונדיאל בברזיל, פרש זביידאן מיסימוביץ' מהנבחרת הלאומית. שיאן ההופעות בכל הזמנים (84 סה״כ) היה הפליימייקר של הנבחרת הזו ובלעדיו זו לא אותה נבחרת. בוסניה מתקשה לייצר מצבים ועיקר הנטל נופל על מיראלם פיאניץ׳, שעד כה מתקשה להביא את יכולותיו מרומא לנבחרת הלאומית. מיסימוביץ' אף הוזמן שוב על ידי באזדרביץ' אך הבהיר כי פרישתו סופית ואין סיכוי שיחזור. הסובל המרכזי מכך הוא דז'קו שבנוסף להיותו חלוץ מטרה, מוצא את עצמו בהרבה מקרים במרכז המגרש, מקבל את הכדור בפס קצר. בכך הוא מאבד לא מעט מהאפקט שלו כשחקן רחבה אדיר עם הגב לשער.
על פיו יישק דבר
למרות שדז׳קו חווה את אחת השנים הקשות ביותר בקריירה שלו, מדובר עדיין בשחקן מפתח ובמוציא לפועל המרכזי של הנבחרת הבוסנית. ארבעה מחמשת שעריה של בוסניה בקמפיין נכבשו על ידו וככלל, החלוץ בן ה-29 כמעט תמיד מספק את הסחורה כשהוא מופיע במדים הלאומיים. מעבר להיותו כובש מצטיין, הוא נחשב לאליל בארצו ואחד האנשים הנערצים במדינה.
כאב ראש אדיר מצפה לטל בן חיים ורמי גרשון במאבק הפיזי עם החלוץ אדיר המימדים. ספאחיץ' אמנם הקפטן, אך דז'קו הוא המנהיג האמיתי של הנבחרת הזאת, וגם הסיפור האישי שלו מתאים לנראטיב הזה. בשנות ה-90, בזמן המלחמה הנוראית שפרצה לאחר פירוק הגוש היוגוסלבי, אדין הצעיר הסתתר יחד עם 12 בני משפחתו בחדר אחד בזמן שסראייבו הופצצה ללא רחם. בגלל כל הסיבות הללו, אסור לבנות על יום חלש שלו, גם אם הוא עובר תקופה קשה. כשהוא לובש את המדים הלאומיים, זה סיפור אחר לגמרי.
בבוסניה בונים על היכולות שלו מול ישראל. פיאניץ'.
גיהנום בלקני
אצטדיון הבילינו פולז' או בכינויו "הקללה", נחשב לאחד המגרשים העויינים באירופה, כזה שגורם אפילו לאצטדיונים באיסטנבול או בבלגרד להיראות כמו אולמות קונצרטים. בקמפיין הקודם, הנבחרת הבוסנית לא הפסידה בו אפילו פעם אחת. לפני קפריסין, הנבחרת האחרונה שניצחה במגרש הזה הייתה פורטוגל. שחקניה טענו בסיום שמדובר באחד המגרשים הקשים שיצא להם לשחק בו מאז ומעולם.
היציעים ברובם הם יציעי עמידה והקהל המקומי מקנה אווירה מחשמלת שלא משאירה לשחקני הנבחרת שום ברירה זולת להשאיר את הלב על המגרש. נבחרות רבות התלוננו בעבר לאופ״א וטענו כי האצטדיון אינו עומד בתנאים המינימליים של אירוח משחקים רשמיים, אך בינתיים, אף אחד באופ"א לא ממהר לפסול אותו.
גם העיר המארחת ראויה להתייחסות. הסיבה שבוסניה בוחרת לארח את משחקיה בז'ניצה ולא בבירה, סראייבו, היא כנראה גיאופוליטית. הנבחרת מורכבת, רובה ככולה, משחקנים בוסניאקים-מוסלמים אשר זוכים לאהדה אדירה רק בקרב הרוב הבוסניאקי במדינה בה קיימים מיעוטים סרבים וקרואטים ולכן, ההתאחדות המקומית בוחרת לשלוח את הנבחרת את המחוזות בהם היא זוכה לתמיכה הגדולה ביותר.
כותב הטור הינו תלמיד במכללת "ספורט פאנל" בניהולו המקצועי של נדב יעקבי.