%20(1).png)
מי לא מכיר את הסיפור על הצפרדע שמכניסים לסיר מים, ומתחילים להרתיח את המים. הצפרדע לא יודעת להבחין ברגע הנכון שעליה לצאת החוצה מהסיר ולברוח לפני שהיא הופכת למנה במסעדה צרפתית מפונפנת. אז היא פשוט נשארת שם. איך מרגישה הצפרדע ברגעים האחרונים שלה? האם יש סיכוי שממש ברגע האחרון נופל לה האסימון שמשהו ממש לא טוב קורה איתה, אבל היא כבר לא מסוגלת לעשות עם זה כלום? ואולי לאורך כל התהליך שבו היא הופכת מייצור חי ובועט למנה בצלחת, היא רק מנסה לשכנע את עצמה שהמים עוד מעט יתקררו חזרה והכל יסתדר מאליו? אני רוצה להאמין שאתם, קוראי הטור הזה, אוהדי מכבי חיפה מבינים את המשל והנמשל של הסיפור על הצפרדע. הסיר שלנו חברים מבעבע, המים רותחים והאדים עולים ממנו כמו מארובה של רכבת קיטור במערבונים של פעם. כשהמים עוד היו רק חמימים ונעימים, פרטנו לעצמינו על נימי הנוסטלגיה וקיווינו שהמלך המתולתל יחזיר אותנו לימים היפים שלנו. כשזה לא עבד והמים המשיכו להתחמם הגיע הבלם האלגנטי, זה שתמיד מסתכל למעלה וגם אז אמרנו לעצמנו שבזכות הלחימה תהיה לנו כאן קבוצה. אבל המים המשיכו להתקרב לנקודת הרתיחה. בקיץ עם הליצן הסרבי באמת שחשבנו שהנה, ממש עוד מעט המים יתקררו ואנחנו נחזור למלוך בביצה אבל זה לא קרה ובדרך עוד קיבלנו את קפלו הישראלי עם ספינים על ההצלחה בלהביא אותנו לפלייאוף עליון. המים בסיר שלנו המשיכו להתחמם ואנחנו המשכנו להנות מהבועות בטוסיק ולחשוב שיהיה בסדר. בקיץ האחרון כשהמים כבר ממש צרבו לנו את הגוף קיבלנו בשקיקה את ההבטחות ואת הספינים על פינצטות ותהליכים ובכלל ניסינו לשכנע את עצמנו שלא משנה מי השחקנים, כי הרי הרכש הכי טוב שלנו השנה נמצא בכלל על הקווים…
אי אפשר לתאר ביותר מדי מילים את המצב של הקבוצה היום כי עם סטטיסטיקה קשה מאוד להתווכח. זו פשוט הקבוצה הגרועה ביותר מאז תחילת עידן יעקב שחר במועדון- נקודה סוף. ממועדון עם שאיפות לאליפות עם רצון להתקדם בשלבים באירופה הפכנו למועדון שמקווה להתברג בפלייאוף עליון (וגם זה במחזורי הסיום של הליגה הסדירה)- אוי לבושה! כשאני חושב על זה, הדבר הכי גרוע שיכול לקרות לנו השנה הוא זכיה הזויה ומקרית בגביע. זכיה כזו תוציא את כל הספינולוגים וכתבי החצר להלל ולשבח את הוד רוממותו המאמן האדיר שמתווה תהליך ובונה כאן משהו חדש. הם ימשיכו למכור לנו לוקשים על תהליכים ועל שביעות רצון במועדון מתפקודו של המאמן, שהוא להזכירם הכושל בתולדות המועדון מאז תחילת עידן יעקב שחר. ואנחנו נשאר עם גביע והרבה הבטחות לשינוי ושוב נלבש את בגדי הים שלנו כבר במחזור השישי בעונה הבאה.
יכול לעבוד עם מנהל מקצועי. צילום: אורטל דהן זיו
לכשלונות על המגרש יש להוסיף גם ניהול כושל, שחקנים ששותים לנו משכורות ובמקרה הטוב יושבים ביציע, במקרה הרע הם תוקעים גולים במשחקים נגדינו אחרי שחירבנו על הדשא כששיחקו עם החולצה הירוקה. שחקנים שכבר היו בדרך החוצה מקבלים באנקר בהרכב בלי שום קשר ליכולת שלהם. מחלקת הנוער כבר מזמן לא העלתה כוכב אמיתי לבוגרים. ולא, אני לא מתכוון לכוכב על הנייר, לפוטנציאל או לשחקן אחר שצריך שפשוף של שתי עונות בקבוצות אמצע/תחתית טבלא. כי הרי לקטן, לרפלאוב, לברקו, לעטר, לדווידוביץ ולשאר הגדולים שלנו הספיק משחק אחד בבוגרים כדי לגרום לנו להבין שמדובר בכוכבים אמיתיים- אותם לא שלחו כדי "להשתפשף" (אנחנו שפשפנו כשראינו אותם). ואני לא אדבר כאן על שאר השמועות שרצות סביב מה שמכונה "מדיניות הרכש" של המועדון בשנים האחרונות והגורמים הקשורים למדיניות זו.
הגיע הזמן להגיד עד כאן! אנחנו רוצים תכנית הבראה סדורה למועדון לחמש השנים הקרובות – כמו בכל עסק כלכלי כושל אחר! אנחנו רוצים שיקום של מחקלת הנוער באמצעות אנשי מקצוע, סנכרון עם הקבוצה הבוגרת, שחקנים עם יסודות כדורגל, פיזיות ואינטליגנצית משחק – די למינוי מקורבים! אנחנו רוצים טיפול אפקטיבי בשחקנים מדליפים, החזרת הלכידות וגאוות היחידה, הרחקת עיתונאי חצר ועיתונאים סוג ז' אחרים שמחרחרים ריב ומסלפים את דברי הדובר. אנחנו רוצים הרחקת מקורבים, בוחשים וגוזרי קופונים מהתעסקות ברכש, ובניית מערך סקאוט מקצועי שיעבוד בסנכרון מול סמכות מקצועית עליונה שהאינטרס היחיד שלה הוא- בניית קבוצה חזקה שתמודד על א ל י פ ו ת ותציג כדורגל שנעים לצפות בו. ואם הנהלת הקבוצה הנוכחית לא יכולה לספק לנו את זה – הגיע הזמן להפרד. מכבי חיפה היא מותג על, עם פוטנציאל צמיחה כלכלי אדיר, עם הקהל הכי מסור והכי טוב בארץ – אל תצחיקו אותי שאי אפשר למצוא לנו רוכש!
אחיי האוהדים ואני פונה כאן לכולם- לקופים הירוקים, לאינפרנו, לאולטרה בויז, לאנשי המזרחי עם ילדיהם, ליושבי המערבי המבורגנים ועד ליושבי יציעי הזהב והיהלום. יש דבר אחד שמאחד את כולנו תמיד, לדבר הזה קוראים מכבי חיפה. הגיע הזמן לשים את כל המחלוקות בצד, להוריד מהאגו ולהתמקד בלהחזיר את מכבי לימים הגדולים שלה! הגיע הזמן להתלכד ולהקים קול מחאה אמיתי! הגיע הזמן להצביע ברגליים- כבר במשחק הגביע ביום שלישי הבא! את סוג המחאה ודרך הביצוע שלה אני אשאיר לארגוני האוהדים, אבל המסר שלנו למועדון חייב להיות ברור-
נמאס לנו להתבייש בקבוצה שלנו! נמאס לנו לאכול את הלוקשים והספינים שלכם! פשוט נמאס לנו!