%20(1).png)
לפני שאפרוש את משנתי על סיפור מאור בוזגלו אקדים ואגיד – זה ממש לא משנה איך ייסתיים המשא ומתן והאם השחקן ילבש ירוק, כתום או צהוב כחול בעונה הבאה! לתוצאה הסופית אין שום אפקט כמו להתנהלות עצמה.
מכבי חיפה סובלת בשנים האחרונות, סובלת לא רק מחוסר הצלחה אלא מאיבוד הזהות שאפיינה אותה לאורך שנים של הצלחות וכשלונות כאחד. ממועדון מחובר שמתנהל כיחידה אחת משפחתית המועדון הפך להיות קר ומנוכר כלפי הסביבה, האוהדים ופנימה כלפי עצמו. פומפוזיום והכרזות על שבירת קיר מטופש בין חדרי ההלבשה כ"מעשה הירואי" הוא רק דוגמא אחת מני רבות.
הבעיה היא לא רק ההתנהלות במשרדים ברחוב המסגר או במבואות חיפה, הבעיה היא איסוף "נפשות מוטרדות" ל 11 שעולים על הדשא, כאשר כל אחד והבעיות שלו, בעיות אשר זולגות מהכר הירוק לחדר ההלבשה, ליציע וסובב סביב. גם ללא נבירה מעמיקה בתאים האפורים של הזכרון שלי אני לא יכול לשכוח את המחנאות של השחקנים בתקופתו של יוסי או אפקט ההקאה של עטר בדרך לכפר גלים, מדריניצ'יץ שמורחק ובורח מהמגרש כדי לפרוש לשחקן שרגע לפני חתימה וסולחה עם הקהל מזגזג וחותם בצהוב כחול בשניה האחרונה. שק הבעיות של שחקנים שמכבי חיפה החתימה בשנים האחרונות יכול למלא את השק של סנטה קלאוס לשנים רבות, הבעיה איפוא היא שלא נעשית שום הפקת לקחים!
מקרה מאור בוזגלו הוא המקרה התורן, שוב, הוא לא מהות הבעיה (אותה ציינתי בפסקה הקודמת) הוא רק סמפטום, הסמפטום האחרון.
מאור בוזגלו אהוב על ידי האוהדים, מאוד! רק לצערי נעשה כאן שימוש ציני באהבה הזאת מצד מאור ובעיקר מצד יעקוב. רכיבה על אהבה של אוהד שוות ערך לרכיבה על סוס מירוץ מנצח, מכונית מרוץ מתקדמת – זה מוביל וזה ייצרי, מוביל לנצחון או לריסוק לתוך קיר. תחברו את הרגש המוביל הזה לתסכול של אוהדים שחווים עונות קשות ומצקצקים לכיוון ההנהלה ותקבלו פה בעיית שח-מט ברורה: לא משנה מה יהיה, כלי אחד יפול חלל. מאור יכול לחתום במכבי חיפה לעונה הבאה ואוהדים יזכרו את המשא ומתן ואת התנאים שמשפחתו הציבה למועדון ואת הפעלת הלחץ תוך ניהול משא ומתן דרך דפי האינטרנט ויזכרו את זה לפעם הראשונה שיעלה לדשא בצבעי ירוק לבן, מצד שני במידה ומאור לא יחתום במכבי חיפה התסכול של האוהדים הולך לצאת לא רק כלפי השחקן (מקרה בניון 2) אלא גם כלפי המועדון – "לא עשיתם מספיק" הם יצעקו… גם כאשר מרבית המשא ומתן הינו לוט בערפל.
יש פה אשמים רבים, המועדון בראש ובראשונה שלא יודע לשים גבול בשל פחד תמידי מ"מה יגידו" – בדומה ל"ארה"ב לא עושה משא ומתן עם גופי טרור" מכבי חיפה הייתה צריכה לצאת ולהגיד "זאת ההצעה שלנו, Take It Or Leave It" או בכלל לא לשים הצעה על השולחן, הכל עדיף על הזגזוג וההתרפסות שהפכה למאפיין של השנים האחרונות.
מאור עצמו – בנימה אישית, אתה גבר בן 30, עוד לא למדת שאבא שלך מזיק? עוד לא למדת שלפעמים עדיף להשתיק את הקטר המעשן לפני שהוא דורס את כל מה שניצב בדרכו? גם האפלה ברשתות החברתיות שאתה כל כך אוהב לא תורמת לך, להגיד שאתה מעריך את מה שהמועדון עשה בשבילך לא קונה חלב במכולת, אתה חותם או שאתה לא, זה כל כך פשוט.
ואחרון חביב האב, יעקוב, מי שכבר הגדיר את עצמו כחיידק (לא מילים שלי) – אתה חושב שאוהדי מכבי חיפה לא יודעים שאתה יושב עם כתב מסויים באתר מסויים ומפמפם את המסרים שלך כדי שהוא יפעיל את הלחץ דרך התקשורת על המועדון? אתה חושב שזה שפתאום צצה בני יהודה, או מכבי תל אביב כאופציה וזה לא נראה חשוד מבחינת תזמון? רק להזכיר שמאור עזב את מכבי ת"א על יידי הליך בוררות… לא חושב שהם מחכים לך שם עם סלסלת שי.
מאחר ומשפחת בוזגלו אוהבת לדמיין שהשם של הבן שלהם זה ניימאר ולא מאור, אני אקביל את המקרה הזה למקרה שאני זוכר על שחקן שנפצע, המועדון טיפל בו ומה הוא היה מוכן לעשות בתמורה. פרנצ'סקו קוקו האיטלקי חתם במדי אינטר מילאן מהיריבה העירונית בשנת 2002 – לאחר מספר משחקים בודדים השחקן נפצע ובילה שנתיים בהחלמה מפציעות גב וברך טורדניות. לאחר ההחלמה, בראיון לתקשות האיטלקית הוא אמר את הדברים הבאים:
בתרגום חופשי – אני מוכן לשחק את השנה האחרונה של החוזה שלי ללא תשלום! הבדל ופרופורציות בין שני המקרים….
בסופו של דבר דעתי (וזאת רק דעתי, אני בטוח שלחלק מהאוהדים יהיה קשה לבלוע אותה) – מכבי חיפה לא צריכה שחקנים שמתנהלים ככה! מכבי חיפה צריכה שחקני נטולי אגו שמוכנים לאכול דשא כמו טירונים ולהילחם מהבור שהמועדון נקלע עליו…. אנחנו לא מחפשים צלף בודד, אנחנו מחפשים פלוגת טנקים שיודעת לעבור בבוץ ולהמשיך לירות.
נקודה למחשבה.