%20(1).png)
מאת בן טרבס | חצי שנה נותרה לסיום העונה הזאת, ובמנצ'סטר יונייטד כבר עושים חישובים לעתיד. אחת המסקנות שהם הגיעו אליה, היא שאפשר לוותר על רדאמל פלקאו כי הוא פשוט לא שווה את הכסף. העבר מוכיח שכשיונייטד ויתרה על שחקן שלא התאים לה, היא התחרטה על המהלך.
60 מיליון ליש"ט. זה הסכום שמנצ'סטר יונייטד תצטרך לשלם למונאקו במידה ותרצה להחתים את פלקאו באופן רשמי. על פניו, סכום דמיוני ומופרך ביחס ליכולת שהקולומביאני מציג עד כה העונה. מצד אחד, אפשר להבין את ההנהלה בעניין הזה, כי בכל זאת, זה מספיק כסף להביא עוד שניים-שלושה שחקנים טובים אחרים. ומצד שני, זה עדיין החלוץ שהיה הטוב בעולם לפני שנה וקצת.
ארבעה שערים ב-17 משחקים (12 מהם בהרכב) זו תפוקה שמתאימה יותר לפלופ אחר ששיחק באנגליה והיה טוב רק בחלק מהתקופה ששיחק בה (טורס), אבל אל טיגרה עדיין בעונתו הראשונה באנגליה וכל חלוץ שמגיע לפריימיר ליג צריך את שנת ההתאקלמות שלו (דייגו קוסטה הוא היוצא מהכלל). גם לימוד המאמן והשגעונות שלו, בטח אחד כמו לואי ואן חאל, הוא חלק מההתאקלמות שכל שחקן צריך, בטח חלוץ שבדיוק חזר מפציעה קשה מאוד.
אפילו על אנחל די מריה דובר שהוא מתקשה להסתגל לחיים באנגליה, ככה שפלקאו לא לבד במערכה הזאת.
בהסתכלות על העבר, יונייטד ידועה כקבוצה שממהרת לוותר על שחקנים שלא התאימו לה או סתם כאלה שהיא חשבה שלא יהיו טובים. האחרון שזה קרה להם איתו הוא פול פוגבה, שמאז שעזב אותם רק פורח להיות אחד השחקנים הגדולים בעולם ביובנטוס. מנצ'סטר יונייטד הבינה את הטעות שלה בשחרור שלו וניסתה מאז לגשש אצלו כמה פעמים על חזרה לשורותיה.
עוד שחקן שזה קרה איתו, הוא חואן ורון. הוא דומה לפלקאו בעניין הזה, שכן גם הוא הגיע ככוכב, אבל שנתיים הספיקו לאלכס פרגוסון שהמכשפה לא מתאימה לו, והוא ויתר עליו. אם להתמקד יותר בתפקיד שהקולובמיאני משחק בו, אז זכורים שני חלוצים שיונייטד ויתרה עליהם לאורך ההיסטוריה, האחד המשיך לקריירה די בינונית ולולא הפציעות היה מגיע להיות חלוץ אדיר (ג'וזפה רוסי), והשני הוא בדיוק הדוגמא שהשדים האדומים צריכים להסתכל עליה ולהגיד לעצמם – 'לא, לא נעשה את אותה טעות פעמיים'.
דייגו פורלאן היה כנראה שק החבטות הכי גדול שאולד טראפורד ידע מעולם. נכון, הוא הגיע בגיל 23 ולא בגיל 29 כמו פלקאו, הוא לא הגיע אחרי פציעה קשה, אבל בכל זאת יש מעט קווים דומים. בשנתיים וחצי בה האורוגוואי כבש 10 שערים בלבד, הרבה להחמיץ ובעיקר היה מושא ללעג ולבוז בקרב כל מי שיונייטד חשובה לו.
את שער הבכורה הוא כבש בפנדל ההוא נגד מכבי חיפה בליגת האלופות, מה שגרר מהתקשורת האנגלית את משפט המחץ על מכבי חיפה – "אם אפילו פורלאו כובש נגדכם, כנראה שבאמת אין לכם מה להציע" (יש מי שיגיד שהקארמה נחתה לצפות במשחק השני במסגרת הבית באותה עונה). אחרי שפורלאן עזב את היונייטד, כולם יודעים לאיזו קריירה אדירה הוא המשיך. עונות מעולות באתלטיקו מדריד, הצלחה עם אורוגוואי, כולל זכייה בתואר שחקן הטורניר במונדיאל 2010, ובעיקר השכחת התקופה הרעה שעברה עליו באנגליה.
יש משהו בחלוצים הדרום אמריקאים שמונע מהם להישבר. גם אם הם חוזרים לארץ שממנה באו (לואיס פביאנו, מרטין פאלרמו), הם יודעים להוציא מעצמם שוב את היכולת הטובה שהייתה להם בשהותם באירופה. אז נכון, 60 מיליון ליש"ט זה הרבה מאוד לשלם על חלוץ שבחצי עונה לא מספק את מה שציפו ממנו, והדיבורים מתחזקים לכיוון הוויתור עליו, אבל עדיין מרחפים מעל הצד האדום של מנצ'סטר כמה שדים שהיו אדומים בעבר ובקבוצה מתחרטים שנתנו להם ללכת.
מבחינת פלקאו? אם לא ביונייטד, אולי בולנסיה, או בחזרה במונאקו, או בחזרה אפילו לריבר פלייט. הוא עוד יראה את מה שהוא יודע בכל מקום שהוא ילך אליו.